מכירת הטילים: הוכחה לסכנות ההסכם

בשנים האחרונות נמנעה רוסיה מלספק לאיראן את מערכת הטילים האסטרטגית S-300, בין השאר בשל מאמצים ישראליים משמעותיים, מתוך הבנה ישראלית כי העברת המערכת תקשה פעולה צבאית בשמי איראן לצורך תקיפת מערך הגרעין. בין השאר, ביקר בפברואר 2010 ברוסיה רה"מ נתניהו כדי להניא את הרוסים מלמכור את מערכת הטילים המתקדמת לאיראן. אף שלרוסים כבר היה הסכם חתום למכירת המערכת לאיראן, הוא בוטל בתקופת הנשיא דמיטרי מדבדב. גם אם לא היו הגורם הישיר או המשמעותי ביותר בהחלטה של רוסיה, ברי כי מאמציה הבלתי נדלים של ישראל תרמו לסוגיה ונשאו פרי.

כעת חוזרת בה שוב רוסיה מההחלטה, בכיוון ההפוך. אפשר לשייך את שינוי הכיוון של הרוסים להתערערות היחסים בינם לבין המערב ולמתיחות השיא שנוצרה בעקבות מלחמת האזרחים באוקראינה, שם נלחמים שני השחקנים על השגת כמה שיותר נקודות השפעה. אך שיוך זה מוטל בספק, בעיקר אם מתחשבים בהתבטאות של גורמי ממשל בכירים מתוך רוסיה.

אלו מודים בפה מלא כי להחלטה על חידוש עיסקת הנשק עם איראן גרם בעיקר דבר אחד - הסכם מסגרת הקבע על סוגיית הגרעין האיראני, שנחתם בשבוע שעבר בלוזאן במעמד איראן ושש המעצמות. כך, בשנת 2010 הודיעו הרוסים כי הם מבטלים את עיסקת הנשק עם איראן בעקבות סבב הסנקציות שהופעל נגד טהרן. סנקציות אלו אושרו במועצת הביטחון ואסרו, בין השאר, העברת אמצעי לחימה מסוג מערכת S-300. בהקשר ישיר אמר ביום שני האחרון שר החוץ של רוסיה, סרגיי לברוב, כי ההחלטה לאפשר את עיסקת הנשק קשורה ישירות לשיחות הגרעין: "אין עוד צורך באמברגו על מכירת טילי S-300 לאיראן, שעליו החליטה רוסיה בעבר מיוזמתה".

החלטתה של רוסיה, אפוא, היא פועל יוצא של מדיניות החוץ הפייסנית של ממשל אובאמה, אשר מאפשרת כעת לסנקציות חסרות התקדים, שאושרו והוסכמו באופן נדיר על ידי כל המעצמות, להתפורר ולהתמסמס באוויר. זאת אף על פי שטרם נחתם הסכם רשמי, וכשההבנות שהושגו הן הבנות בעל פה. לזאת יש לצרף את דרישת האמריקנים לצמצם את משטר הסנקציות באופן מדורג, ככל שהאיראנים יוכיחו בעתיד את מחויבותם. את אותותיו המסוכנים של ההסכם אנו מקבלים כבר עתה, עוד לפני שהאיראנים נדרשו לחתום על פסיק אחד ממנו.

בשבוע שעבר רמז שר ההגנה האמריקני, אשטון קרטר, על תקיפה אמריקנית אפשרית באיראן, אם זו לא תכבד את הסכם הגרעין. ואולם הלגיטימציה הבינלאומית שאיראן כבר מקבלת מההסכם, ומערכת מתקדמת של טילים נגד מטוסים, בתוספת חסות רוסית וסינית, הופכות איום אמריקני זה לכמעט ריק מתוכן.