נפלאות עמדת האנדרדוג

1. גיא גודס עשה את שלו. זה למרות שהפעם האחרונה שבה מכבי ת"א ספגה 100 נקודות ב־40 דקות בליגה היתה במשחקו האחרון של עודד קטש כמאמן במועדון (הפסד 104:86 לר"ג בדצמבר 2007). בעונה ראשונה בעייתית מאוד הוא כבר סימן "וי" גדול על זכייה בגביע המדינה ועוד אחד על עלייה לרבע גמר היורוליג - מקומה הטבעי של מכבי.

גודס ומכבי מגיעים להצלבה במצב שבו הם אוהבים - אנדרדוג קלאסי, והלחץ הגדול הוא על פנרבחצ'ה. קשה מאוד מבחינת יריבות מכבי לנצח שני משחקים ברצף. מכבי, לעומת זאת, כמו מול ויטוריה ב־2011 ומול מילאנו בשנה שעברה, בדרך כלל עושה את העבודה במשחקים 3 ו־4 ביד אליהו.

2. פנרבחצ'ה היא סוג של קבוצת אולסטאר מזרח־אירופית מחוזקת בשחקן על - אנדרו גאודלוק, ששלשה עבורו זה ליי־אפ לשחק אחר. פנר היא קבוצה עמוקה וגבוהה (לא תמצאו עוד הרבה קבוצות עם פורוורדים של 2.11 מ') שאין לה שחקן פנים דומיננטי. יהיו שיאמרו שההיעדרות של ריקי היקמן דומה ליתרון שמכבי קיבלה לפני שנה במילאנו עם הפציעה של אלסנדרו ג'נטילה. אקס מכבי הוא השומר הכי טוב שפנרבחצ'ה יכולה להציב על ג'רמי פארגו, אבל פארגו לאחרונה לא זקוק לעזרה כדי להיות בינוני ומטה.

לא יהיה פשוט לטורקים מול האתלטיות של מכבי, אבל יש לה מאסטר על הקווים - ז'ליקו אובראדוביץ', שבפעם האחרונה שהפסיד סידרה ביורוליג (2006 לוויטוריה), אנתוני פארקר עדיין כיכב במכבי.

3. שלב רבע הגמר הוא העונה האמיתית של היורוליג, להבדיל מהפיינל פור האנטי־ספורטיבי: סדרות נהדרות, מאבקים, מסורות. חבל רק שאף אחד שם לא חשב לתת שבוע נוסף של הכנות לקבוצות. שלושה ימים של הכנה הם חוסר מקצועיות.