"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

השוק האפור: לא רק בחצר האחורית

,עודכן

זעקתו של ניב אסרף, החטוף בחטיפה שלא היתה, כי ביקש להיעלם מחשש לפגיעה ממשית בחייו מצד אנשי השוק האפור, הבליטה פעם נוספת תופעה חמורה שקנתה לה מקום של קבע. סוג של כלכלה מקבילה, המתנהלת כמוסד פיננסי לכל דבר, שבה ארגוני הפשיעה הצליחו ליצור בנק גדול שבו הלקוחות משלמים ריביות גבוהות מאוד ומנגנוני הגבייה וההוצאה לפועל הם איומים, מכות, שימוש בנשק ואף חמור מכך.

נהוג לחשוב כי "לקוחות" השוק האפור הם עבריינים או כאלה שהסתבכו עם החוק. בפועל, השוק האפור משמש אפיק שאליו מתנקזים כספים מהשוק השחור, כאלה שהושגו בדרכי פשע או כספים שלא שולם עליהם מס כחוק, בין שכתוצאה מהעלמת מס ובין שכרווחים מעסקים לא כשרים. השוק האפור פועל בעיקר באופן יזום.

כמעט כל מנוי טלפון נייד מקבל כמה הצעות מפתות להלוואה קצרת מועד, שבדרך כלל מסתיימת בתשלומי ריבית גבוהים תוך כדי ניצול מצוקתו של הפרט, שהוגבל בבנקים הרגילים, או תוך כדי יצירת מסלול פיתוי תמורת שעבודים למי שנמצא במורד המדרון החלקלק.

הדרך האחרת שבה השוק האפור שוקק חיים היא דרך ההוצאה לפועל. יותר ויותר בעלי עסקים שאיבדו אמונם ברשויות הגבייה המקובלות פונים במודע לארגוני הפשיעה במסווה של חברות גבייה. שם חובם לעיתים נקנה במחיר של לא יותר משליש ערכו, ואז באופן לגיטימי מולבן חובם על ידי מימוש השעבוד בחוב, באמצעים נוקשים וקשים שמציבים סוג של "אקדח לרקה" בפני בעל החוב.

הדילמה של המשטרה, כאשר מידע על פעילות של שוק אפור מגיע לידיעתה בין במישרין ובין בעקיפין, היא כיצד לפעול. לכאורה הלוואות כספים אינן אסורות, ודרישה להחזר הכסף גם היא לא בלתי הגיונית. המחוקק אמנם קבע איסור השתייכות לארגוני פשיעה, אך סעיף זה לא חל בדרך כלל על אנשי החזית של ארגוני הפשיעה, שכן כל ארגון מציב בקדמת מעגל הגבייה אנשי כספים מן היישוב. גם אם פה ושם עולה בידי המשטרה לאסוף מידע כזה, הסנקציה היא נמוכה. יוצא אפוא שככל שמעגל אמצעי התשלום נמוך יותר, כך פוטנציאל הפריחה של השוק האפור גבוה יותר. ככל שכספים שחורים מסתובבים ללא כתובת, כך פוטנציאל השוק האפור גדל והולך. ככל שההיצע לכסף מהשוק האפור יגבר, הביקוש צפוי אף הוא לגדול.

המפתח הוא שילוב הזרועות ההכרחי בין רשות המסים ומשטרת ישראל, גם על יעדים מתוך ארגוני הפשיעה וגם על תופעות רחבות ומוכרות של עסקאות בלתי ממוסות כגון בשווקים, איסוף גרוטאות הברזל וכו'. פעולת הייאוש של ניב אסרף קיצונית ובלתי נסלחת, אך החשש האמיתי הוא מהתעצמות השוק האפור כגורם משפיע (לחיוב או לשלילה) בחיינו, ממש מתחת לאפנו - כבר לא בחצר האחורית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר