ליל הסדר: התזכורת לאחדות העם היהודי

את אחד הלילות המיוחדים בשנה נחוג מחר, לילה שהוא יום ההולדת של עם ישראל, עם עבדים היוצא מעבדות מתוך מטרה משותפת לחדש מורשת בארץ אבות.

70 נפשות כללה המשפחה הזו 210 שנים קודם לכן. משפחה שעברה משבר נורא בניסיון לרצח אח ובמכירתו לעבדות בארץ נכר, וכעת מאחים את הקרעים ומנסים להיות משפחה מלוכדת סביב דמות האב הגדול, יעקב. תחילת הדרך במצרים נראתה חיובית. הם יושבים בנינוחות בחבל ארץ שהוקצה להם, קשורים לאליטה השלטונית, והעתיד נראה ורוד.

אך הגלגל התהפך במהירות. עבודות קשות הוטלו עליהם. "עבודת פרך" קוראת התורה למשימות שנדרשו ישראל לבצע, ללא תכלית ותועלת, עבודות שאינן תואמות ליכולות, מאמץ מרוכז לשחוק כוחם ולהתיש הנפש. החשש המצרי מפני הגיס החמישי הצטבר לאכזריות איומה של מכות, השפלות ורציחת בניהם. זו כבר אינה משפחה, אלא עם שלם שנרדף על לא עוול בכפו, אף שלעיתים קשה להבחין בין צאצא של המשפחה העברית לתושב מצרי אותנטי.

מתוך החושך בוקעת קרן אור אחת. אדם מבוגר, בן 80, כבד לשון, אשר נזקק לאחיו הזקן ממנו (אהרן, בן 83) שיתרגם את מילותיו. אבל הוא בא אליהם ומזכיר להם את הערכים ששמעו לפני שנות דור מאבותיהם. שמות כמו אברהם ושרה, יצחק ורבקה שוב עולים מן השכחה ולפתע הם חשים שייכות למשהו גדול ונשגב. לא רק עבדים שדואגים כל אחד לחייו הפרטיים וחולמים לשרוד.

יש להם אמונה משותפת, בסיס ערכי שלפיו הם מוזמנים להתחיל ולחיות. זה כבר לא רחוק כל כך. צריכים רק להאמין, ללכת יחד, וכך ישובו אל ארץ האבות. שנה שלמה של מאורעות מדהימים - "עשר המכות" - חולפת מול עיניהם הנדהמות. ובסופה היציאה ההרואית, יחד. יקבלו תורה וקודקס חוקים אשר בהקפדה על שמירתם יגיעו לארץ אבות, שתהפוך לנחלת בנים.

זהו סוד קיומו של העם היהודי. עם שמאמין בערכי נצח, ועל פיהם חי את חייו. סוד שהחל בלילה מיוחד זה - ליל היציאה ממצרים. לפעמים אנחנו שוכחים זאת. לפעמים אנחנו מבזבזים אנרגיות על הפרטים הקטנים המפרידים בין חלקי העם, ומתאמצים להדגיש את השונה בינינו. כמה טוב שלוח השנה העברי עוצר אותנו אחת לזמן ומזכיר לנו את תעודתנו. מי אנחנו ומה המחבר בינינו.

אז זה ממש לא משנה אם אבא שלי נולד בפולין ואביך במרוקו. אין משמעות לעובדה שאמי ילידת הארץ ואמך ילידת תימן. גם מקום המגורים לא רלוונטי ליסוד המשותף לנו. כי את ליל הסדר מציינים כולנו באותו מועד. את החוויה של קריאת ההיסטוריה מימי לבן הארמי ועד היותנו במדבר חוו ההורים של כולנו. וגם אם נרצה להוסיף ולספר בניסים פרטיים ובמאורעות שחוו הורינו, רבים מהם דומים זה לזה, גם אם התרחשו ביבשות שונות.

יום הולדת זה מזכיר ויזכיר לכולנו - עם אחד אנחנו. מורשת משותפת לכולנו. זכותנו וחובתנו להנחיל זאת לדורות הבאים ולחבר עבר מופלא עם עתיד נהדר, שאם נשכיל להמשיך אחדות בינינו, אכן נזכה לו.