"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ארבע קושיות לח"כים החדשים

,עודכן

הכנסת ה־20 יצאה אתמול לדרכה, אבל בהילוך איטי. היא תתניע את גלגליה רק לאחר הרכבת הממשלה ועיצוב המפלגות במסגרותיה. יש תפקידים המצויים בהכרח בידי ח"כי הקואליציה, שלא הצליחו להתמנות לשרים; ויש עמדות - כמו יושב ראש ועדת ביקורת המדינה או אחד הנציגים בוועדה למינוי שופטים - שממתינות לבא כוח מהאופוזיציה. בערפל השורר עתה לא ברור מי ימצא את עצמו מאיזה צד של המעבר.

רק לאחר כינון הממשלה תוכל הכנסת למלא את תפקידיה השגרתיים. הצלחות יזכו להד קלוש, ואילו כישלונות ייענו בצלצול פעמונים. אלה טיבה וטבעה של תקשורת בדמוקרטיה.

לציבור בכללו יש ציפיות נמוכות מהכנסת, אבל אם תימצא בה מנהיגות רב־מפלגתית ראויה (כפי שביצבצה עד כה בקידום מעמדן של נשים) אפשר לקוות כי היא תפעל בשורה של נושאים:

גיבוש ליבת תוכנית לימודים לכל התיכונים בישראל. הלכידות הישראלית ורמת ההכנה להתמודדות בכל זירה בינלאומית מחייבות קביעת ידע סף בסיסי בתחומי המתמטיקה והאנגלית; והתרבות הנרקמת בארץ על שבטי ועדותיה והעדפותיה הרוחניות והדתיות מצריכה הסכמה כוללנית מה יילמד בתחומי התנ"ך, ספרות המשנה והשירה המודרנית.

זו בעיה רגישה מאין כמותה. אסור לכפות את התכנים הרוחניים והתרבותיים, אלא בהסכם. אבל עד כה נבהלו כנסות ישראל לדורותיהן מעצמן וויתרו על תוכנית הליבה, ובכך הרעו לדורות של ישראלים צעירים.

נחוצה הסכמה - כמעט על סף קונצנזוס - באשר לשינויים בחוקי המשילות. אפשר להגיע להסכם רק אם החקיקה תתבצע בשנה הראשונה לכהונת הכנסת ה־20, ואם תיכנס לתוקף בכנסת ה־22. בלי אורך רוח וחקיקה לטווח רחוק יהיו חוקי המשילות זירה לקטטות בלבד.

פעילות השדולות בכנסת גובלת בסכנה לפגיעה רחבת היקף בטוהר המידות. התברר כי גם הפשע המאורגן מצא דרכו לכנסת באמצעות שדולות. נחוצה חקיקה נחרצת, המגייסת רוב מאסיבי ולא ממשלתי בלבד, לתיקון העיוות המאיים על הכנסת במימדים הולכים וגדלים משנה לשנה.

• לעומת זאת, ראוי להקים שדולה פנימית של ח"כים, שתיטול על עצמה להגן על מעמד בג"ץ ובית המשפט בכללו. מי שייטול את היוזמה לידיו ייטיב לעשות אם ידאג לייצוג נרחב דווקא של מפלגות הקואליציה.

אם כל אלה ייעשו (או רוב הסעיפים) כי אז ברוח ההגדה של ליל הסדר אפשר לומר "דיינו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר