הזמן פועל לטובת איראן - ולרעת אובאמה | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הזמן פועל לטובת איראן - ולרעת אובאמה

, עודכן
0

תאריך היעד להסכם ההבנות לקראת הסכם הקבע בסוגיית הגרעין האיראני, שאמור להיחתם בסוף יוני, יחול הלילה בחצות.

האם זה אומר שיש לאיראן רק עוד כמה שעות עד שתוותר על ההתעקשויות שלה של הרגע האחרון? האם זה אומר שלאיראן נותרו רק כמה שעות כדי לוותר על הדרישות הבלתי פוסקות שלה בנוגע להסרת הסנקציות, לשימור אורניום מועשר בשטחה בלי להעבירו לרוסיה, להבטיח לעצמה כי תחזיק בכמה שיותר צנטריפוגות - ועוד מהדור החדש - אלה היעילות יותר? האם לאיראן נותרו רק כמה שעות כדי לוותר למערב ולהפסיק את המשך הפיתוח בתחום הגרעין? סביר להניח שלא. איראן הבינה כבר מזמן שהזמן פועל היום לטובתה. יש לה תעודת ביטוח של 22 חודשים (הזמן שנותר לממשל אובאמה). אז למה להילחץ? למה לוותר?

סביר להניח שבשעות הקרובות העולם יצפה בז'נבה בטקס מרגש, שבו שרי חוץ של המעצמות יתחבקו וכל אחד מהם ייראה כמועמד למינימום פרס נובל לשלום, אחרי שהצילו את העולם גם מפצצה איראנית וגם ממתקפה ישראלית.

הם, כמובן, ייראו סחוטים, תשושים, עייפים אך מרוצים. שר החוץ האיראני מוחמד זריף יתקשה להסתיר את שביעות רצונו. הוא, כמובן, ידבר לעולם על הוויתורים שעשתה ארצו רק כדי לקדם את שלום העולם, כפי שנוהגת איראן תמיד לעשות, והעיתונאים מהעולם כולו יעקבו אחר המחזה ויצבטו את עצמם כדי להאמין שהם אכן נמצאים בשווייץ באחד הרגעים המכוננים בעת המודרנית.

אתמול, כך דווח ברשת סקיי ניוז הבריטית, דרשו האיראנים כי החתימה תהיה בז'נבה ולא בלוזאן. הסיבה: באותה עיר ובאותו מלון בדיוק שבו התדיינו בימים האחרונים המשלחות, בגדות אגם ז'נבה, פורקה לה האימפריה העות'מאנית ב־24 ביולי 1923. הפרסים לא רוצים לוזאן־2, כי בלוזאן כאמור נחתם הסכם הכניעה של האימפריה העות'מאנית, שלמעשה היה גם סוף פרקה של הח'ליפות האיסלאמית האחרונה. איראן, כידוע, מבקשת להחזיר עטרה ליושנה, כלומר לכונן ח'ליפות חדשה. לוזאן זה לא מקום מוצלח במיוחד לרפובליקה איסלאמית מהפכנית.

מחלקת המדינה האמריקנית אמרה אתמול כי יש 50 אחוז סיכוי שיושג הסכם. למעשה, כבר מאז עברו האמריקנים לדבר באחוזים אנחנו שומעים את ה־50-50 אחוז להסכם. אם הייתי צריך להמר, הייתי הולך יותר על 100 אחוז סיכוי שמשהו יושג בשווייץ.

המעצמות לא יכולות להרשות לעצמן לא להשיג דבר. בטח לא הממשל האמריקני, שיודע כי הרפובליקנים אורבים בפינה. איראן יודעת את זה. וזאת בדיוק הבעיה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר