הוא סתם מאמן כושר

באיזושהי נקודה במשחק נגד וויילס, שצפיתי בו בשידור הבריטי בסקיי 5, נזכרתי בעלבון חוזר שמטיחים לא פעם בתוכנית "יציע העיתונות" בערוץ הספורט במאמן מכבי ת"א פאקו אייסטרן, שם הם אוהבים לקרוא לו "מאמן כושר". לי דווקא אין בעיה עם תוכנית שקצת מחפשת דם - ספורט הוא עניין יצרי, אבל זה העלבון הצורב שהם בוחרים, גם העיתונאים וגם אנשי המקצוע. הוא אמנם מברצלונה, אבל סתם מאמן כושר.

נזכרתי בעלבון הזה כי השער הראשון אתמול נפל כי גארת' בייל עלה לכדור מקפץ סתמי עם שני מגינים ישראלים. אחד מהם לא קפץ והאחר לא קפץ גבוה מספיק. הוא הסיט אותו בראשו למרכז, ושם ארון רמזי קפץ והשומר שרץ איתו כמה מטרים לא. רמזי נגח מעל שוער סטטי שנמנע משני קרבות האוויר ולא הצליח להתרומם מהמקום.

השער השני וגם ההרחקה הגיעו כי למגינים ישראלים אין מהירות כדי לעצור את גארת' בייל. לא בספרינטים של 60-50 מטרים כמו שראינו ממנו בטלוויזיה, אלא גם בריצות 20 מטר קצרות. וגם כי רק אחד השחקנים הישראלים בחומה קפץ לבעיטה. והשער השלישי הגיע כי לנבחרת הישראלית אין כושר ל־90 דקות.

מובן שכל פרשן או מאמן ישראלי יגידו לך שכושר זה חשוב והם "דורשים מקצוענות", אבל הבעיה היא שהם לא באמת משקללים אותו בשיפוט אמיתי של דברים. הם חושבים שלערן זהבי יש טכניקה מיוחדת במושגים אירופיים כי אנחנו רואים אותו בתרגול התיאורטי שנקרא "ליגת העל". כשהבלם ג'יימס קולינס הגיע למצב הבקעה, זו ודאי לא טעות בסגירה - זה יתרון מספרי שנובע מכך שלבלם היריבה יש כושר להצטרף להתקפה עד רחבת החמש הישראלית. וכשמעריכים לפני המשחק שג'ו אלן הוא "קשר אפור" בליברפול, זה כי צפו בו מתקשה מול פלאיני ממנצ'סטר יונייטד. מול קצב המשחק הישראלי הוא פחות או יותר צ'אבי. אבל אל תביאו לנו מאמני כושר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו