טעות שלך, גוטמן

ואז אלי גוטמן נכנס לחדר התקשורת. חלק מהעיתונאים נעמדו, חלקם נשארו יושבים אבל הצטרפו למחיאות הכפיים. מקובל, חשבתי לעצמי, בכל זאת לפני כמה רגעים המאמן הלאומי סיים לנצח על קונצרט נגד בוסניה, אז יאללה כפיים.

אבל רגע, על מה התשואות? מה בעצם עשינו? עלינו עוד מדרגה בדרך לאמצע הדרך? לא אמרתי כלום כדי לא לבאס את הקולגות, אבל מאותו הרגע הסתובבתי בתחושה שטוב לא ייצא מאובדן הפרופורציות הזה.

אתמול גוטמן שוב נכנס לחדר מפואר באיצטדיון בחיפה, הפעם בלי כפיים. הפיל הלבן ישב בחדר עוד לפני ש"הגרמני" החל לדבר ומיהר לצבוע אותו בצבעים החביבים עליו.

"אלירן עטר שגה. ואם הוא לא חושב שהוא שגה, אז הנה אני אומר לו: 'אלירן, שגית'", ירה גוטמן "המחנך", שבטוח שזימון לנבחרת ישראל משול להודעה מאנשי נאס"א שלפיה זה עתה נבחרתם להוביל את המסע הבא לחלל. נא להדק חגורות.

מהיום אימרו: יידע כל שחקן עברי שמסר את דעתו בשיחה בארבע בעיניים עם גוטמן שיש מצב שהדברים לא יישארו ביניהם. רגע אחרי שהכחיש שהדליף את שיחתו עם עטר, גוטמן דיקלם את תוכן הדברים מהצד שלו, ללא שום סיכוי לעטר להגיב. היה אפשר לצפות מגוטמן שישמור על הדברים בחדר, למרות שהם הודלפו על ידי אחד משניהם החוצה. "ציפיתי שעטר יאמר לי 'אני גאה על הזימון ואוכיח על המגרש שצדקת'", הצטדק גוטמן, שאולי גם חשב שיש מקום שעטר יבקש סלפי עם הקמע בעל הקרניים. לא ראיתם איזה יופי שחקני מכבי ת"א הצטלמו עם היעל? איך הפגינו נחישות בסגירות האלכסוניות מולו?

גוטמן טען אתמול שהדלת שלו תמיד פתוחה, אבל לדעתי מדובר בקשקוש. היא פתוחה רק בפני השחקנים שהוא שולט בהם וסרים למרותו. "אלה שחייבים לו והוא להם", מכנים אותם במקומות מסויימים. התיקול עם עטר היה מיותר מלכתחילה, אבל רק לעטר היה אומץ לדבר דוגרי ובלי קלישאות פומפוזיות. ובשיחה בארבע בעיניים, שהפכה במרחק נסיעה משפיים הביתה לגלויה לעיני כל. מביך.

פתיחת הקמפיין הטובה הרימה לגוטמן את האף לגבהים שבהם החמצן כבר מתקשה להיכנס פנימה. שיעלה על יעל הקמע - אומרים שהוא מסתדר ממש טוב במקומות גבוהים.