1. בעוד ארבעה ימים וויילס בסמי עופר. במקום לדבר על גארת' בייל, ארון ראמזי וג'ו אלן, או לדון בסוגיית כושר המשחק של גיבורי המשחקים הקודמים כמו דמארי וטל בן חיים החלוץ, קיבלנו את "עטר גייט". פרשה חמוצה שמעכירה את האווירה וצובעת בצבעים מכוערים את שני גיבוריה. קצת את עטר, ובעיקר את אלי גוטמן.
האחריות שלו בסיפור הזה גדולה פי כמה משל עטר. מאחר שאין לנו כלים של ממש לקבוע מי הדליף, ועל אף העובדה שדי ברור שלעטר לא היה אינטרס להדליף אותה ושבמקרה דומה בעבר האשים במרומז שחקן אחר בסגל (ליאור רפאלוב) את גוטמן בהדלפת שיחה פרטית, הרי הוא המאמן הלאומי. אחד שהאינטרס העליון שלו הוא לשמור על שקט תעשייתי ולתעל את האנרגיות של השחקנים, הקהל וגם התקשורת שהיא חלק מהחגיגה לעניינים מקצועיים ולרצון למקסם את הנקודות מצמד המשחקים הקרוב. מה קיבלנו במקום? סיר מבעבע של תבשיל סרוח מעשה ידיו להתפאר של שף שאיבד שליטה על המתכון.
2. זה הזמן והמקום לשאול את גוטמן: למה בכלל הזמנת את עטר ליום האימונים המרוכז בשבוע שעבר? הרי לזה שקדם לו בשבוע לא הזמנת אותו וברור שעטר, על אופיו המיוחד והיותו "עוף מוזר" בכדורגל הישראלי, לא מתאים לדנ"א הגוטמני הידוע. אותו מבנה סלילי גנטי שגורם לו להזמין, ללא הצדקה מקצועית, את איתי שכטר לסגל. בלי לפגוע בשכטר, מאז שחזר למכבי חיפה הוא לא מציג אפילו 20% מהיכולת שלו בימי הזוהר בהפועל ת"א. אותה סטגנציה שהיתה עשויה לגרום לו להעדיף את גילי ורמוט על פני ליאור רפאלוב, אם ורמוט היה כשיר ולמרות כניסתו לרולטת הרוטציה של פאקו אייסטרן.
אותה סגידה לאותה עונת דאבל חלומית בהפועל ת"א, שיש כאלה שלא בטוחים שהוא לא ניסה לשכנע את דני בונדר לחזור מפרישה ולפתוח בהרכב כדי להצר את צעדיו של גארת' בייל. אגב, מישהו יודע מה שלום דגלאס דה סילבה? כל מהלך הזימון, ומהומת האלוהים שהוא חולל, פגעו בנבחרת בצורה קשה. עצה בחינם למאמן הלאומי: לך עם האמת שלך עד הסוף. גם אם זה יהיה במחיר של ביקורת תקשורתית מקצועית על אי זימונו. גם את יוסי בניון לא זימנת בעבר, כי זה היה מנוגד לצורה שבה ראית את סגל הנבחרת באותה עת, והביקורת חלפה עברה לה כמו שלג דאשתקד. זה עדיף על כל מה שקרה כאן ביממה האחרונה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו