"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חטא ההתנשאות ועונשו

,עודכן

בוקר טוב שמאל יקר. נכון, אכזבה קשה נכונה אתמול בבוקר לכל מי שרצה להתעורר למציאות אחרת, אבל אחרי כל הגיז'דורים, הבכי והנהי, ואחרי כל "הציבור מטומטם ולכן הציבור ישלם", ו"מחר אנחנו מזמינים כרטיסי טיסה ועפים מכאן" ו"איראן זה כאן" - הגיע הזמן להפסיק להתבכיין.

כן, אני, המזרחית שאכלו לה ושתו לה ובכל זאת הצביעה מרצ, קוראת לכם, אנשי מחנה השמאל האליטיסטי, לנגב את הדמעות ולהבין למה "הם" - כמו שאתם אוהבים לכנות את מי שמתברר כי הוא רוב העם - הצביעו ביבי והשאירו את נתניהו כראש ממשלה.

"הם" הצביעו ביבי כי לא ספרתם אותם, את האנשים שמחוץ למדינת תל אביב, מקסימום גוש דן. כי הגעתם ברגעים פוטוגניים לגבעת עמל (זה קרוב לבית), אבל לא דאגתם מספיק למה שקרה שם עד ימי הפינוי. השארתם את השטח לפעילים לא תלויים פוליטית שלא הצליחו להביא פתרון, והלב של האנשים האלה, שסבא וסבתא שלהם לא היו בעלי פנקס אדום, לא נתן להם להצביע אמת. "הם" תבעו את העלבון הזה שוב.

"הם", שלימדתם אותם להדחיק את כל מה שערבי בהם, שנהניתם להפיץ את סרטוני השוקולד והנדנדות שלהם, שקראתם להם מנשקי קמעות מעל במת הכיכר והתביישתם בהם, נישקו את הקמע והצביעו למי שלטענתכם עושה להם רע, אבל ידע איך לפנות ללב שלהם.

כי בדיוק כמו שאמר שלשום שר החינוך היוצא, שי פירון - פוליטיקה היא רחשי לב. ולכן, באקט מעורר המחלוקת של ראש הממשלה, שקרא להם במהלך יום הבחירות לצאת להצביע כי זה מה שעושים הערבים "בכמויות", הוא נגע להם בדיוק בפצע החשוף. הפצע החשוף שאתם מסוגלים לראות כנכבה של המיעוט במדינה (וגם אני, כן? וגם ההישג של הרשימה המשותפת משמח אותי) אבל עיוורים לו כשמדובר בחצי העם היהודי המודר והמנושל זה עשורים ארוכים על ידי "השבט הלבן" - זה בדיוק מה שנתניהו עשה. והוא הוציא "אותם" להצביע.

יש לכם ארבע שנים עכשיו. לכל מי שקרא לעצמו חברתי־כלכלי, לכל מי שרואה בעצמו שמאל נאור, לכל מי שממש נבהל מממשלה של ימין. תחשבו על איך אתם גורמים "להם" להפסיק לראות בשמאל, כרעיון, את האויב.

הפתרון מתחיל בהתנשאות שלכם. צאו מאזור חיוג 03, פוליטיקאים יקרים, ואפילו זה לא נחוץ כדי למצוא שורה של בעיות לטפל בהן. מתוך האופוזיציה צאו אל השטח ולכו לטפל בדיור הציבורי. לכו לפתור את הבעיות של כפר שלם ושל נווה שאנן בתל אביב. דאגו לחינוך של ילדי הפריפריה. ולא, אל תמחאו כפיים ליאיר גרבוז.

ההפסד שלכם מתגלם בכמה משפטים שלו. ברחשי הלב שלכם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר