מה שהיה הוא שיהיה

אף שהרשימה הערבית המשותפת תהיה ככל הנראה הרשימה השלישית או הרביעית בגודלה בכנסת, למרות ההישג הנאה קשה היה שלא להבחין בתחושת החמיצות ששררה במטה הראשי של הרשימה באולמי אבו מאהר בנצרת.

בשעות הבוקר והצהריים המוקדמות עוד דיבר היו"ר איימן עודה על 15 מנדטים ויותר, ואף הכריז כי ינהל מגעים עם הרצוג לתמיכה בו לראשות הממשלה. בשעות הערב כבר נשמעו קולות אחרים, בעיקר מצד נציגי בל"ד ג'מאל זחאלקה וחנין זועבי, שאמרו בשיחות סגורות כי לא ייתנו יד לשיתוף פעולה עם המחנה הציוני גם במחיר של פיצול האיחוד ופירוק הרשימה המשותפת לאחר היוודע תוצאות האמת.

אמנם בראיונות שהעניק עודה לאחר פרסום מדגמי ערוצי הטלוויזיה הוא הכריז כי "הרשימה המשותפת תמנע מהימין להקים ממשלה", אך בקצה אחר של אולם החתונות בנצרת שבו התמקם מטה הרשימה המשותפת הודיעו זחאלקה ואחמד טיבי כי גם באופוזיציה אפשר וניתן לעשות למען הציבור הערבי.

נראה שטיבי וזחאלקה, שניהם שועלים פוליטיים ותיקים ולמודי ניסיון, יודעים משהו שעודה האלמוני טרם הפנים: במערכת בחירות מה שחשוב באמת הוא היום שאחרי פרסום תוצאות האמת. הם גם יודעים שהסיכויים שזועבי, גנאים ועבדאללה מערוף לא יהיו אלו שיכתירו את בוז'י הרצוג לראש הממשלה הבא, ובטח לא כחלון יהיה זה שיעשה איתם יד אחת כדי למנוע מנתניהו להרכיב את הממשלה.

השאלה כעת היא לאן פניה של הרשימה המשותפת ומה יהיה עתידו של האיחוד בין המפלגות הערביות. אחד הפעילים הוותיקים של בל"ד אמר: "מה שהיה הוא שיהיה, ולאחר שיושלכו פתקי ההצבעה כך גם יהיה עם האיחוד של המפלגות הערביות".

גם לראשי הרשימה המשותפת ברור כי אילו היו גורפים 15 מנדטים ויותר, היה להם עם מה לבוא למו"מ עם ראשי המחנה הציוני, וגם בל"ד היתה נאלצת להתפשר על עמדתה הבדלנית ומאפשרת שיתוף פעולה לטובת הקמת גוש חוסם של השמאל שימנע את ממשלת נתניהו הרביעית. אולם עם 12-13 מנדטים במקרה הטוב, על אף שיתוף הפעולה ההיסטורי וההישג הנאה שגרפה הרשימה המשותפת, ככל הנראה מה שהיה הוא שיהיה.