"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ההתייחסות המוטעית ל"קול הרוסי"

,עודכן

חיפוש פשוט בגוגל של צמד המילים "הקול הרוסי" מעלה 75 אלף תוצאות. אף לא אחת מהן נותנת תשובה ברורה לשאלה - מהו הקול הרוסי? היא בוודאי לא מסבירה מי יקבל אותו, ובטח שאינה מבהירה מדוע בכלל נהוג להתייחס לאלקטורט הרוסי כאל קול יחיד. קולות המצביעים הרוסים - כאשר הכוונה היא לעולים מבריה"מ בלבד ולא ילידי הארץ, דור שני - שווים בין 16 ל־19 מנדטים בבחירות הקרובות. אבל מה עשו אותם מתמודדים בשביל לזכות בקולות אלו, לבד מכתוביות בסרטוני ההסברה?

ההתפלגות המסורתית של קולות הרוסים (יוצאי חבר העמים) העניקה כוח לישראל ביתנו בימיה כמפלגה סקטוריאלית, וכיום הליכוד מהווה את המתחרה העיקרי עליהם. מנגד, הביאו הרוסים פעמיים לשלטון את מפלגת העבודה ב־1992 בזכות הבטחות לדיור וב־1999 בגלל ההבטחה למהפכה אזרחית (ופעמיים חשו בדיעבד כי רימו אותם). אולם נראה שהפוליטיקאים הפסיקו לנסות לחזר אחר המגזר הרוסי. הם סומכים על הסטיגמות המוכרות, שהרוסים לאומנים ומצביעים לכוח וביטחון, ולכן לא צריך להקדיש להם חלק במצע. השמאל פחות או יותר ויתר על הרוסים, למעט נציג או נציגה מהמגזר למלא את המשבצת, ובכלל - נראה כי הפוליטיקאים לא מייחסים חשיבות לציבור עולי חבר העמים כמגזר.

אבל כשישית מהמושבים בכנסת אינם דבר שבא ברגל, וצריך לעבוד עבורם. יתרה מכך, הקהילה הרוסית נעשית מאוד מגוונת. חבריה גם עולים, גם רוסים, גם יהודים, גם ישראלים. יש בקרבה את דור ההורים וצרכיו ודור הצעירים וצרכיו. יש הרבה ימנים ויש בה התעוררות שמאלנית, פמיניסטיות וחוזרים בתשובה. וכאמור - יש בה כ־860 אלף בעלי זכות הצבעה.

כבר עכשיו מתחילה להתעורר הבעיה הבוערת של מבוגרים שעלו בגיל מבוגר והפנסיות שצברו במדינות בריה"מ לשעבר אינן שוות דבר. לפי משרד הקליטה, כיום כבר מדובר בעשרות אלפים. בתוך חמש שנים יגיע המספר ל־200 אלף. היכן הפתרונות?

וכמובן, העולים שהגיעו בגיל צעיר וחוו את אותן בעיות כמו כולם, רק קצת יותר, משום שלרוסי בישראל אין מי שיעזור. בדרך כלל הוא עוזר להוריו, ועל דירה בירושה כמעט שאין מה לדבר. אותם צעירים גם מתמודדים עם סוגיית הגיורים והנישואים (לא פחות מ־300 אלף עולים שאינם יכולים להינשא בישראל), שוביניזם וסטריאוטיפים ודיכוי תרבותי מתמשך.

נתוני הלמ"ס לשנת 2008 מראים כי 48% מהיורדים מישראל הם עולים מבריה"מ. אלה צעירים משכילים בני מעמד הביניים ומדובר בהפסד אדיר למדינה. האינטרסים של הקהילה הרוסית חייבים לעניין את נציגי הציבור, עליהם להיאבק עליהם. הפוליטיקאים הישראלים קיבלו אשראי מהרוסים במשך מספיק זמן. עכשיו צריך לפדות את החוב.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר