מדינות ערב: כך צנחה מניית הסכסוך

הטלטלה במדינות ערב (מה שרבים כינו בטעות "האביב הערבי") ונפילת המשטרים בתוניס, במצרים, בלוב ובתימן פסחו על הרשות הפלשתינית, ונכון לעכשיו – למרות שליטת חמאס בעזה – אבו מאזן הוא המנהיג האמיתי. ואולם אפשר בהחלט לומר כי מה שקרה במדינות ערב, בעיקר אלו המתונות כגון מצרים, ירדן, ערב הסעודית והנסיכויות במפרץ הפרסי, הביא לשפל חסר תקדים ביחסם של משטרים אלו לסוגיה הפלשתינית ובגיבוי שהעניקו בעבר לדרישותיהם של הפלשתינים: מדינה עצמאית, הקפאת הבנייה בגושי ההתנחלויות הגדולים, פינוי התנחלויות מבודדות, שחרור אסירים פלשתינים והסדר מעמדם של מיליוני הפליטים.

פיחות חל גם במעמד חמאס השולט ברצועת עזה מאז ההפיכה השלטונית שביצע ב־2007, עת גירש בברוטליות אלימה את אנשי ופקידי פת"ח, שחלקם נאלצו להימלט על נפשם מרצועת עזה. חמאס תפס את השלטון בגופים המנהלים את חיי היום־יום ברצועה ונטל את השליטה במסוף רפיח בין רצועת עזה למצרים וכן את השליטה במעברים בין רצועת עזה וישראל.

עלייתה של תנועת האם "האחים המוסלמים" לשלטון במצרים לאחר הדחת מובארק ומשטרו היתה מעין פנטזיה שהתגשמה בעבור חמאס. בתקופה הקצרה שבה כיהן מוחמד מורסי כנשיא מצרים נהנה חמאס ממעמד מיוחד במדינה הערבית החשובה ביותר ואנשיו התקבלו בברכה ובחנופה בכל מקום שאליו פנו בממשל המצרי. ואולם לאחר הדחתו והשלכתם לכלא בזה אחר זה של מנהיגי האחים המוסלמים, הפך תור הזהב של חמאס במצרים לסיוט מתמשך: מעמד הארגון במצרים החל להידרדר והיחסים בין הממשל לבין חמאס בעזה ושלוחותיו בקטאר ובטורקיה הגיעו לשפל חסר תקדים. בית המשפט המצרי הכריז על רצועת עזה כישות טרור ואף העניק אור ירוק לצבא המצרי לתקוף באזור זה. תנועת חמאס כולה הוכרזה כארגון טרור ששם לו למטרה לפגוע בביטחון הלאומי של מצרים ולערער את יציבות משטר הנשיא א־סיסי.

השפל חסר התקדים שאליו נקלעה הסוגיה הפלשתינית אינו מתבטא רק ביחסי מצרים־חמאס. גם המטרייה המדינית והכלכלית שהעניקו הירדנים, הסעודים, ומדינות המפרץ הפרסי לרשות הפלשתינית בעניין דרישותיה של רמאללה מישראל כבר אינה אותה מטרייה של תמיכה רחבה, ואפילו ארגון הגג של מדינות ערב - הליגה הערבית - אשר גיבה ותמך אוטומטית בפלשתינים, כבר אינו שם עוד את הסוגיה הפלשתינית בראש סדר העדיפויות של הבעיות שבהן נדרש הארגון לטפל.

המשברים בעיראק, בתימן, במצרים ובסוריה, וכן סוגיית הגרעין האיראני המרחפת כענן קודר מעל ראשם של המשטרים במדינות ערב הסוניות - כל אלה נמצאים בראש מעייני הליגה הערבית ובמוקד סדר היום של חברותיה, הרבה לפני הסכסוך הישראלי־פלשתיני.