הקרב על הסגנות

מתמטית המשחק בווסרמיל היה על הזכות להישאר בתמונת המאבק על האליפות, מעשית זה היה קרב על הסגנות, כי היכולת של ב"ש וק"ש והתוצאות לא מצביעות על כך שהן מסוגלות ללכת עד הסוף.

ב"ש, שהגיעה לעונה עם מטען ציפיות גדול יותר, ידעה שהיא חייבת לנצח כדי להישאר בתמונה לפחות מהבחינה התיאורטית, ועשתה זאת. המשחק הזה היה הוכחה לפוטנציאל הלא מספיק ממומש של הדרומיים. יש לאלישע לוי סגל שחקנים נהדר, שהיה חייב לתת יותר עד היום. נכון שבליגה הפנימית של שלוש המוליכות לב"ש יש עליונות, ואולי זה סימן מעודד לקראת המאבקים הישירים בפלייאוף, אבל אליפות לוקחים במשחקים הפחות זוהרים ושם יש לה יותר מדי נפילות.

ב"ש פתחה את המשחק נהדר. הקבוצה של אלישע לוי היתה נחושה ואגרסיבית, שיחקה בקצב מהיר ויצאה להתקפות מהירות עם כדורי עומק טובים שהביכו את ההגנה של הקריה. ההחלטה של המאמן לוותר על המערך הרגיל עם שני חלוצים ולחזק את הקישור עם רועי גורדנה עלתה יפה.

מול ק"ש, שידועה במרכז השדה החזק שלה, זה היה מהלך נכון שסייע לב"ש להשיג את הניצחון החשוב. גורדנה הציג יכולת טובה והציב בעיה להגנת האורחים עם תנועה חכמה. עם הובאן בעוד משחק טוב ואוגו המצוין, הקבוצה מבירת הנגב השיגה שליטה וגילתה עליונות על האורחים בעיקר במחצית הראשונה.

לאחר ההפסקה היתה ירידה בקצב ובאיכות המשחק של ב"ש והיא התרכזה יותר בשמירה על התוצאה. איש המשחק היה כמובן ברדה, ששבר בצורת ארוכה. יכול להיות שהיה שווה לחכות כל כך הרבה זמן לשער הניצחון המדהים שלו, אבל בסך הכל התפוקה הדלה שלו במהלך העונה היא אחת הסיבות לכך שב"ש לא עשתה את קפיצת המדרגה.

ק"ש חזרה לעניינים אחרי פתיחה מהוססת אבל היתה חסרת ברק ומחץ בהתקפה. הפציעה המוקדמת של האיש הכי חשוב בחלק הקדמי - מנגה, שיבשה את התוכניות של ברק בכר. קולה ואבוחצירה השתדלו, אבל לא הגיעו כלל לסיכון על השער. לקראת הסיום הצפוניים לחצו את המארחים לאחור, אבל שוב לא היו יצירתיים וכשלו בפעולה האחרונה ליד הרחבה.

הקריה תתפנה עכשיו למשחק העונה שלה בגומלין גביע המדינה עם מכבי ת"א, שם הסיכוי שלה לתואר הרבה יותר ריאלי.