"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

טיסת השוקולד: גועל מהמקללים ומהמכלילים

,עודכן

טקטיקת ההכללה היא המפלט הנוח של מטילי הרפש. בקלות הופכים כל אוהדי הפועל ת"א לשמאלנים וכל הטייקונים לגזלנים. כל החברה חוטאת בכך, בדיוק כמו במקרה סרטון תקרית השוקולד בטיסת ישראייר, שבו שלושה ישראלים הצליחו לפגוע בשמם של כל הישראלים. ניבולי פה, אגרסיביות, איבוד עשתונות, והכל בגלל רצון בחפיסת שוקולד - קשה להאמין שאין מדובר בילדים שטרם כיבו עשרה נרות בעוגת יום ההולדת שלהם. עוגת שוקולד, כמובן.

הרסן שהותר על חשבון דיילי האוויר טס ברחבי הרשת. פניו של הישראלי זוכים לשיימינג, ואת הנזק קשה לתקן, כי דוחה ומביך לראות את מי שמתנהלים על פי תרבות "המגיע לי כאן ועכשיו" בצורה גסה כל כך ולהבין שהם נציגי עמך. עם זאת, אני נוטה להאמין שברוב הטיסות שבהם הישראלים הם הקהל הדומיננטי, העסק מנומס ורגוע יותר, גם אם נרשמות תלונות. לכן אין לקחת את שלושת פורעי השוקולד ולהציבם כמראה של כולנו. זו הגזמה, ויש מי שמזין אותה בשמחה.

קשה להמעיט מעוצמת הגועל שיצרו המקללים במטוס, אבל חורה לי לא פחות לראות ישראלים שעטו על הסרטון כמוצאי שלל רב. ששים אלי הפגיעה בתדמיתנו, ולא מתוך רצון לפתור את הבעיה. הם רק רוצים להרחיק את הסירחון מפתחם, וזאת על ידי הבאשת האחר על ידי אותה הכללה.

מעל ענן של התנשאות, הם הפכו את כל המזרחים לחיות. טוקבק אחרי טוקבק. פוסט אחרי פוסט. בקלות רבה לקחו את שלושת המשתוללים והשליכו את התנהגותם על כלל בני עדות המזרח. מייד אחר כך הועמדו לדין כל מצביעי הליכוד. מאות אלפים שמעזים לשלשל בקלפי "מחל" סומנו כבעלי התנהגות בהמית. ולבסוף גם המתנחלים הוצבו על עמוד התלייה, כי הכיבוש לכאורה, בעיני אנשים מסוימים, אשם לא רק בהיעדר שלום, אלא גם בפקקים בנתיבי איילון ובכך שהפועל שוב הפסידה.

לחגיגת ההבאשה הזאת הצטרפה ההתבטאות המרגיזה "אני מתבייש בעם שלי", כי שוב, בוא ניקח אנשים שוליים ואיתם נצבע את הכלל. האם יושב לו ההולנדי ומתבייש בעמו כי כמה אוהדי קבוצת הכדורגל פיינורד מרוטרדם הרסו מזרקה בת 500 שנה בעיר רומא, עת ביקרו שם ביום חמישי האחרון? האם יושב לו הצרפתי ומתבייש בעמו רק בגלל שני אזרחיו שדרסו למוות, בתאונת פגע וברח, את לי זיתוני בתל אביב? לא. ההולנדי מתבייש רק בוונדליסטים והצרפתי רק בדורסים. כך גם אנו צריכים לנהוג. להתבייש באגרסורים, בלי להכתים קבוצות שלמות, כי זה נוח ומתיישב עם האג'נדה שלנו.

והנה כך, כמה קוביות של שוקולד חשפו מספר מסוים של פנים מכוערות: התוקפניים בטיסת ישראייר והמכלילים המכפישים, שלבטח היו יוצאים נגד שיטתם לו היו בצד שסופג את הבוץ בפנים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר