רכבת ההרים של ירושלים

1. עסק הפכפך הכדורסל הזה. רק לפני כמה שבועות בהנהלת הפועל ירושלים שברו את הראש ולא הבינו איך עוד פעם העונה בורחת להם בין הידיים, והלחשושים סביב מכבי ת"א כללו את המילים "פיינל" ו"פור". פאסט פורוורד לאתמול בערב: הצהובים בקושי עושים פיינל בגביע והאדומים נראו כמו שקבוצה צריכה להיראות במאני טיים: אגרסיביים, נחושים ובעיקר משחקים כדורסל שמח.

דני פרנקו, איש פשוט שבדרך כלל ממהר להיפטר מהבלייזר שמכריחים אותו ללבוש במשחקים חשובים, הגיע איתו למסיבת העיתונאים ובאמת נראה כמו חתן. אי אפשר שלא היה לשים לב לתחושת ההקלה על פרצופו. האיש עבר את התקופה הקשה ביותר בקריירה, ולכן הרשה לעצמו לשלוח עקיצות לעיתונאים שבדיוק נכנסו לחדר וחיכו לו בפינה.

אבל גם פרנקו נמצא מספיק זמן בכדורסל כדי להבין שכמו שהמאמנים קוצרים סופרלטיבים בהצלחות, הם צריכים להתמודד עם ביקורת בכשלונות. הקמפיין האירופי של ירושלים, איך שלא נסובב את זה, היה כישלון ולכן הביקורת על פרנקו היתה לגיטימית.

2. על המשך החגיגה מאמש מאיימים להעיב שני כוחות על טבעיים: אמא טבע ורכבת ישראל. האחרונה הודיעה ברוב חוצפתה כי למרות הביקוש הידוע לרכבות בערב הגמר, ועד העובדים ימשיך בעיצומים ולא יקצה רכבות נוספות. מן הראוי ששר התחבורה יתערב וימנע את הביזיון הזה. אנחנו גם בתקופת בחירות, אז אולי על הדרך הוא ירוויח כמה קולות. קדימה ישראל, לעבודה.

השלג המסתמן בבירה מעמיד את קיום הגמר בחמישי בסימן שאלה ממשי, וחלופת יד אליהו אינה עומדת על הפרק בגלל קיום "אקס פקטור" בהיכל. האלטרנטיבה היא דחייה למוצאי שבת, אבל מי מבטיח שעד אז הסערה תירגע? הפתרון היצירתי המתבקש הוא דווקא הקדמה של המשחק - למחר בערב. נכון, לא אידיאלי ומרווח קצר מדי בין המשחקים, אבל החלופה עלולה להוביל למצב שבו אם המשחק לא יתקיים השבוע, מי יודע מתי יהיה אפשר לקיים אותו, לנוכח העובדה שכל אירופה בשבוע גביע ואחר כך חוזרים ללוחות הזמנים הרגילים.

3. ועוד מילה על איגוד הכדורסל. 1,200 כרטיסים למשחק הגמר שומרים לעצמם אנשי האיגוד. ובמילים: אלף מאתיים. אין ספק שצריך לשמור כרטיסים למפרסמים ולכל העוסקים במלאכה. אבל גם 500 כרטיסים היו מספיקים. במקום זה נקבל 1,200 מקומות שלא יילכו לאוהדים של שתי הקבוצות. וזה נתון לא מעודד.