ק"ש הרבה יותר טובה כאנדרדוג

1. עירוני ק"ש כבר ראתה לנגד עיניה ניצחון יקר באיצטדיון שלא האיר לה פנים בשנים האחרונות, אבל בסופו של דבר האורחים שילמו על התגוננות עמוקה וארוכה מדי.

לא פעם העונה ראינו את ק"ש מתקשה נגד קבוצות נחותות שמסתגרות רוב הזמן, אבל מול מכבי ת"א בבלומפילד, כשהיא בתפקיד ההפוך, כל היתרונות שלה באו לידי ביטוי במחצית הראשונה שבה היא עדיין ניסתה לצאת קדימה.

השחקנים של ברק בכר הפגינו בגרות והנעת כדור שקטה, יחד עם משחק הגנה שתיסכל את הצהובים. מרכז השדה של ק"ש עבד נהדר, והרביעייה האחורית הציגה משחק נטול טעויות.

איש המשחק של ק"ש היה וובה בראון. הקשר האחורי עשה עבודה הגנתית נפלאה והגדיל לעשות עם כיבוש נדיר מבחינתו. לק"ש יש את הנשק הכי חשוב בכדורגל - מהירות בהתקפה. לפחות בעניין הזה היא עדיפה על מכבי עם עאבד ומנגה הסילונים.

לצערו של בכר, שחקניו לא הצליחו מספיק פעמים לספק להם את המסירות הנכונות. חוסר היכולת של ק"ש לצאת להתקפה העמיד את ההגנה בלחץ מתמיד, שגבר ככל שנקפו הדקות.

במחצית השנייה נדמה היה שק"ש ניצלה את יחסיה הטובים של העיר עם צה"ל, שאלה מהצבא כמה טנקים והציבה אותם על קו ה־16. הם חשבו מוקדם מדי על השריקה האחרונה.

ניהול המשחק של בכר לא עבד כמו ההכנה. ק"ש ויתרה לחלוטין על ההתקפה, וזה קיבל משנה תוקף עם הכניסה של פאנקה על חשבון מנגה. בסופו של דבר, האורחים פיספסו הזדמנות נדירה לעשות מהפך בצמרת.

2. השער המאוחר של מכבי עשה צדק. אייסטרן הפתיע עם מערך התקפי לא אופייני, וגם השינויים במהלך המשחק היו נכונים והביאו את השער המיוחל אחרי פעולה גדולה של מיכה וסיומת עם הרבה אומץ ונחישות של בדש המחליף. ורמוט ומיכה הם שחקני אגף שאוהבים להיכנס למרכז, והתוצאה במקרים רבים היתה שלצהובים לא היתה אפשרות לתקוף מהצדדים ומול המערך המסודר והצפוף של האורחים רשמנו מעט מאוד איומים על חיימוב.

הסטטוס קוו נשמר, ועוד משחק של מכבי נגד יריבה לאליפות נגמר ללא ניצחון. עם כל התקציב, הצוות המקצועי הרחב והסגל העשיר, התוצאות של מכבי מול יריבותיה לצמרת מאכזבות.

3. אחרי אינספור נפילות, איגוד השופטים לא לקח סיכון ושיבץ את אלון יפת למשחק, אבל גם בכיר השופטים שהפגין משחק מושלם עד הדקה ה־90 כשל בסיום וקיפח בצורה קשה את ק"ש כשהתעלם מהכשלה ברחבה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו