1. כשגילי ורמוט יצא מהמנהרה מתחת לשער 5, הוא נראה כמו לווייתן שאיבד אוריינטציה. החולצה והיציעים צהובים ולא אדומים, השירים של הקהל אחרים לגמרי. אבל ברגע שאלון יפת הוציא את המשחק לדרך, הוא מהר מאוד הבין לאן הוא הגיע. לקבוצה שחלק מצומצם מאוהדיה עדיין חי בעולם האתמול. אנשים נפסדים ששרקו לו בוז בכל נגיעה בכדור, תמונת מראה למשחק הבכורה של בן רייכרט בהפועל ת"א. בסופו של ערב, מספר 28 רשם 58 דקות פושרות למדי. חוסר התיאום עם שאר שחקני החלק ההתקפי בלט לעין, כמו גם חוסר ההבנה של השחקנים האחרים למערך החדש - 4-2-4, שיצר עומסי תנועה כבדים מאוד באזור הרחבה של ק"ש. גיא חיימוב תיזמן רבע שעה בכל בעיטת חמש. תודה גיא.
2. המחצית הראשונה של ק"ש היתה שחמט של ברק בכר לפאקו אייסטרן. לחץ גבוה, סטייל מה שרוני לוי עשה בשבוע שעבר בנתניה, משמעת טקטית מדהימה ואחד וובה בראון מעל כולם. הוא נע קדימה כדי להבקיע, נע אחורה כדי לחפות על יציאות של בלמים, נדבק לערן זהבי לחולצה ועצר בגופו כל ניסיון של מכבי לכבוש.
את המחצית השנייה בכר יעדיף לשכוח. כמעט 45 דקות של התבנקרות אחרי ששחקני האגף עאבד ומנגה שפכו לאגר, והרבה מזל מול ההחמצות של איגיבור, מיכה ובן בסט. מנגד, אייסטרן שוב הוכיח שהוא אוהב להיות יותר חכם, ושוב לא הצליח לנצח קבוצה שיש לה מאמן נהדר שמציב בפניו אתגרים. מוריד את קרלוס גארסיה, מעלה את ברק בדש. נותן לזה חמש דקות ואז מעלה את דור פרץ ומחליף את בן בסט. שחקני מכבי צריכים לקבל דף נוסחאות ומערכים לפני המשחק כמו תלמידי חמש יחידות במתמטיקה. הפעם גם הקהל של מכבי איבד סבלנות וליווה את ההחלטות המקצועיות בשריקות בוז סוערות. בקצב הזה אולי כדאי למיטש גולדהאר לחשוב מחדש על הרצון שלו בצוות אימון זר לחלוטין. בכר מוכיח כמעט בכל שבוע שהוא כבר בנוי לרמות הגבוהות ביותר.
3. איזי שרצקי עמד להתפוצץ ביציע הכבוד אחרי שאלון יפת לא שרק לפנדל ברור על אבוחצירה בדקות הסיום. מהצד זה נראה כמו ביקור בסט של "בובה של לילה". בסופו של ערב, הנקודות חולקו בצדק לפי השליטה של כל קבוצה בכל מחצית. החדשות הטובות: יש לנו עוד ארבעה מפגשים מרתקים בין הקבוצות עד סוף העונה. החדשות הרעות: אפילו יפת נפל בגדול בשריקה של מאני טיים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו