חותרת תחת הדמוקרטיה באופן דמוקרטי

אחד הקונפילקטים העיקריים בין דמוקרטיים הוא לגבי היקף הדמוקרטיה, האם היא מוחלטת או שמא ניתן להגבילה, בכדי להגן עליה – מושג הקרוי "דמוקרטיה מתגוננת".

חסידיה של הדמוקרטיה המוחלטת מסרבים להכיר באפשרות שניתן לנצל את הדמוקרטיה באמצעים דמוקרטיים, או אף חמור מכך, מאפשרים זאת במודע תוך כדי טענתם כי זוהי מהות הדמוקרטיה. אך לא כך הדבר, דמוקרטיה מתגוננת לא אך שהינה דמוקרטית לכל דבר ועניין אלא היא אף הדמוקרטית ביותר מבין השיטות השונות.

הדמוקרטיה המתגוננת נולדה בעיקרה לאחר מלחמת העולם השניה ולאחר שמספר מדינות בראשן גרמניה ואיטליה נוכחו לגלות את חסרונותיה של הדמוקרטיה, בדרך הנוראה מכל. לדאבוננו הרב, קרבנותיהם היו בעיקרם העם היושב בציון אשר הקים את מדינתו הדמוקרטית ואשר לצדן נקבע מנגנון התגוננות אשר בא למנוע הישנותם של ניצול הדמוקרטיה ופגיעה באזרחים ובמדינה בשמה.

על כן, בישראל נקבעו שלושה סייגים עיקריים לזכות להיבחר (שלילת מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית, הסתה לגזענות ותמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור נגד מדינת ישראל) , המכנה משותף לשלושתם ברור והינו שבכולם מדובר בפעולות אנטי דמוקרטיות מהותיות וקיצוניות, אשר עלולים לפגוע פגיעה אנושה הן במדינת ישראל כמדינה יהודית, הן במדינת ישראל כמדינה דמוקרטית, הן על שלום אזרחיה והן בקיומה של מדינת ישראל.

חברת הכנסת חנין זועבי לא אך שבהזדמנויות רבות לאורך כל הקריירה הפוליטית שלה שללה את קיומה של מדינת ישראל כיהודית וכדמוקרטית (או בכלל), אלא היא אף הסיתה באופן אקטיבי כנגד מדינת ישראל, כנגד אנשי הבטחון שלה, ובפרט אנשי הבטחון ממוצא ערבי, אותם כינתה בוגדים ומשתפי פעולה, גרסה כי חוטפי ורוצחי שלושת הנערים אינם טרוריסטיים וכמובן שלבל נשכח את השתתפותה במשט הטרור – המרמרה, בו נפצעו קשה שני חיילי צה"ל.

זועבי נוקטת בקו אנטי דמוקרטי זה תוך ניצול חסינותה כח"כ בישראל, זכות שהיא זוכה לה דרך ובשם הדמוקרטיה, וכל זאת אף, ובמיוחד, בתקופות לחימה, בהן חיילי צה"ל מסכנים את חייהם כדי להגן על אזרחי מדינת ישראל (ללא הבדל דת או גזע), מהטרור הפלשתיני ובפרט זה של החמאס.

מדינת ישראל חייבת להגן על עצמה במקרים שבהם מועמד או מפלגה פועלים לפגיעה במדינת ישראל, באזרחיה או באופיה כיהודית וכדמוקרטית, לא אך באמצעות מנגנוני הביטחון, אלא אף באמצעות מניעתם של אלו להיבחר לכנסת.

השופטת ארבל כבר העירה בעבר (בפס"ד מ2012 בו נקבע כי לא הצטברו די ראיות כדי לפסול את זועבי), כי "הרוצים לבחור ולהיבחר צריכים להקפיד שלא להיות מזוהים עם אלה המבקשים לסלק את המדינה מעל המפה".

מ2012 ועד היום זועבי לא אך שלא הקפידה שלא להיות מזוהה עם אלה המבקשים לסלק את המדינה מעל המפה, אלא היא הייתה מזוהה, לא פחות מאויבינו, כזאת המבקשת לסכן את מדינת ישראל ולפעול נגדה.

כפי שאמרתי, בגרמניה ובאיטליה, למדו מעברם, אשר זכור לנו יותר מכל, ואשר בגרמניה ננקטת דמוקרטיה לוחמת אקטיבית אשר פועלת לאתר את אלו שעלולים לחתור תחת הדמוקרטיה באופן דמוקרטי. אכן דמוקרטיה מתגוננת לא קיימת במדינות רבות בעולם, אך זאת בעיקר במדינות אשר לא התנסו בניצול הדמוקרטיה ורמיסתה בדרכים דמוקרטיות.

לא אחת נאמר, שלדאבוננו הרב, חוקים רבים נחקקו בדם, העם שלנו, אשר ייסד את מדינת ישראל, למד וסבל יותר מכל עם אחר את חסרונה של הדמוקרטיה, ודווקא עלינו למנוע הישנות מקרים חוזרים, עלינו לבחור האם אנו מעוניינים להדמות למדינות אשר זוכרות ולא שוכחות את זוועות חסרונות הדמוקרטיה, או באלו שמעמידים את הדמוקרטיה שלהם לסכנה.