שאיפות "מתונות" - לפצצה

צריך לתת קרדיט לאיראנים על כישרון משחק יוצא מן הכלל. אחרי שהיא מצליחה להערים על גורמים בוושינגטון ולהיתפס ככזו שמחר תסייע במאבק בטרור הג'יהאדיסטי במזרח התיכון (החתול ישמור לנו השמנת), כעת איראן מאיימת שאם חס ושלום לא ייחתם הסכם הגרעין המיוחל מבחינתה, הרי מנהיגה "המתון ושוחר השלום" רוחאני ימות פוליטית.

שר החוץ האיראני מוחמד זריף כנראה חושב שאנחנו תמימים, טמבלים או אולי שניהם גם יחד. אחרת כיצד נפרש את ההתבטאות שלו כי אם המו"מ יקרוס, הדבר ישחק לידי הקיצונים ולידי משמרות המהפכה?

הוא כנראה חושב שאנחנו חיים בעולם שבו המהפכה הירוקה ב־2009 הצליחה, והאייתוללות נזרקו מהשלטון. לא רק שזה לא קרה, והמערב כולל וושינגטון לא עשה אז דבר; רוחאני, למי ששכח, הוא חלק מהממסד הדתי באיראן שחזר עם חומייני ב־1979 מנוף לה שאטו בצרפת.

אבל האיראנים ממשיכים לשחק את המשחק של השוטר הטוב (רוחאני) והשוטר הרע (חמינאי). חפשו את ההבדלים.

הצרה היא שכבר היינו בסרט הזה, אדוני זריף, ב־1997 - כאשר המועמד המתון חאתמי גבר על יו"ר המג'ליס הקיצוני נאטק נורי. כבר אז דיברו על איראן אחרת. כבר אז דיברה איראן על דיאלוג בין ציוויליזציות.

מאחורי הקלעים, צבר פרויקט העשרת הגרעין תאוצה. המתון הראשון חאתמי בנה צנטריפוגות, "המתון" השני רוחאני הולך להשלים לנו פצצה. באיראן, אגב, מתון זה עניין יחסי.

אין ספק שהתחבולה האיראנית תואמת את רצון המערב בהסכם. אפשר יהיה להציג את זה כהישג אדיר לדיפלומטיה, וכעת גם כחיזוק הגורמים המתונים באיראן. רוצים דיל, ובכל מחיר.

חמינאי, מן הסתם, מתקשה להאמין כמה בוושינגטון עושים לו היום את החיים קלים. הוא ימשיך לאיים, לגדף, להפעיל רשתות טרור, להעצים את עוצמתה והשפעתה של איראן במערב - והכל יעבור בשם המתינות ה"רוחאנית". זריקה וצמר גפן, נוסח איראן.

בכלל, התקופה מוזרה. איראן יכולה לערער ואפילו להפיל משטרים כמו בתימן, אבל היא נתפסת עתה כפוטנציאל ליציבות אזורית.

וזה עוד לא הכל: יומיים בלבד אחרי שהטייס הירדני המסכן הוצא להורג בדרך מחליאה ומזעזעת על ידי דאעש, מזכיר לנו הנשיא אובאמה את מסעות הצלב והאינקוויזיציה.

קצת מבלבל: בזמן שהיינו מצפים ממנהיג העולם החופשי לזעוק לשמיים נגד הטרור האיסלאמי (ששש... עדיין הס מלהזכיר בבית הלבן) הנשיא אובאמה מתנהג כמו פרקליט האיסלאם ולמעשה מפגין הבנה מסוכנת כלפי האיסלאם הרדיקלי. כאילו לנוצרים היה הזמן האפל שלהם, ו"כעת תורכם". כאילו העולם לא התקדם בינתיים.

אחרי זה עוד מופתעים מדוע נחוץ נאום בקונגרס נגד ההסכם הרע המתגבש. אובאמה אולי לא אוהב את זה, אבל הרבה דברים שהוא אומר ועושה גם כן לא תמיד מקובלים.

ברוכים הבאים למערב הפרוע. השריף הלך לנוח, הרעים בעולם חוגגים. ובדיוק כמו בעידן האינקוויזיציה ומסעות הצלב, זה שוב לא מבשר - כרגיל - טובות ליהודים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו