כבר אי אפשר להגיד: "לא ידענו"

בזמן שבגבעת הקפיטול התקיים אתמול השימוע השנתי בעניין האיומים והאתגרים העומדים בפני ארה"ב - החליט ארגון הטרור הברברי, דאעש, לעלות מדרגה (קשה להאמין שזה בכלל אפשרי): ארגון המדינה האיסלאמית שרף למוות את הטייס הירדני המסכן, שמטוסו הופל בדצמבר - באופן מזעזע, מקומם, מחליא, וכל זה כרגיל לעיני המצלמה.

המסר של דאעש כלפי ירדן ברור: הממלכה ההאשמית, החברים שלנו מעבר לגבול, הם היעד הבא של חלאות המין האנושי. וזו כבר לא בעיה של ירדן; זו גם הבעיה של כל אחד ואחד מאיתנו.

אף אחד לא יכול להגיד כמו פעם "לא ידענו" - כי בימינו, בעידן הרשת, לא רק שאנחנו יודעים על כל הזוועות המתרחשות, אנחנו גם רואים אותן. אנחנו רואים כיצד אתמול ערפו ראש של אמריקני, של בריטי ושל יפני, והיום שורפים למוות בכלוב צעיר ירדני מסכן עם עתיד מבטיח, והעולם ממשיך בעיסוקי היום־יום. קואליציה של 62 מדינות לא מצליחה לנטרל את הסרטן הזה שקם בתוכנו הנקרא דאעש. מדהים.

כל אזרח בעולם היום - מוסלמי, נוצרי, יהודי - צריך להגיד "עד כאן", אבל המציאות היא אחרת: כמעט בכל דקה מצטרף מישהו חדש, פיזית או אידיאולוגית, לנגיף הזה שנקרא ג'יהאד. וכל זה קורה בתקופה שנשיא אמריקני, חתן פרס נובל לשלום ברק אובאמה, מסרב עדיין - גם היום - להעלות על דל שפתיו את צמד המילים "טרור איסלאמי". ומה לעשות, אדוני הנשיא, אבל אותו "טרור איסלאמי" - כן, "טרור איסלאמי" - ממשיך להתפשט, להרוג, לרצוח ולשגע את העולם. הוא טובח גם, ובעיקר, במוסלמים שלא הולכים בדרכו.

צפיתי אתמול בסרטון, ואתם לא רוצים לראות אותו. אחרי פתיחה על המלך עבדאללה ותקיפות מהאוויר, מגיעים לעיקר: הטייס מדבר למצלמה. הוא באולפן. יש לו פנס בעין ימין. הוא מדבר בערבית, בבגד הכתום שכל ילד בעולם כבר מכיר. הוא מתאר את גיחת הקרב שלו. ואז נראים שמונה דגלים ערבים ששותפים למלחמה. ואז יש צילום של תינוק בוכה. ואז מגיעים לרגע המחריד ביותר: הטייס מתהלך במקום שנראה כמו גיהינום. רואים את חיות האדם של דאעש ניצבים שם חמושים. כרגיל, יש להם רובים. כרגיל, אין להם לב. הטייס המום, מוכה, שבור - נראה בתוך כלוב. דומה שחומר דליק נשפך עליו. ואז נראה פעיל דאעש, פניו מכוסים, מצית את הכלוב. מוסיקה ערבית דרמטית מותאמת לתמונות. אם היה זה סרט אימה הוליוודי, הוא היה נפסל בגלל זוועה שמעבר לסיבולת האנושית. הטייס המסכן נשרף, אוחז בפניו - וקורס. ראיתי את הסרט, והתפללתי שהוריו לעולם, אבל לעולם, לא יצפו בו.

טרור איסלאמי הרג את הטייס המסכן, אדוני הנשיא. את חיות האדם האלה צריך להעלים מהעולם, כי זה בדיוק מה שהם מבקשים לעשות לנו ולערכים שלנו: להעלים אותנו.

דאעש, למי שלא שם לב, בעיראק, בסוריה, בלבנון - מאיים על ירדן, ממש כאן לידנו. אז אולי הגיע הזמן שנבין היכן אנחנו חיים ומה גדל בסביבה שלנו, המזרח התיכון, בזמן שתהינו איך זה שאין עדיין שלום?

המזרח התיכון מתחרפן. מדינות מתפרקות, נשיאים (אסד) מחסלים את בני עמם ושורדים, כוחות מערביים מוחזרים הביתה כאילו נגמר האיום, והטליבאן מוגדר בוושינגטון כתנועת מחתרת ולא כארגון טרור. ובזמן שאנחנו בארץ עוסקים במיחזור בקבוקים - הטרור האיסלאמי רק מספק סיפורי זוועה חדשים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו