הדרבי עמד בציפיות, הקבוצות לא

התחזית למשחק חד צדדי התממשה במלואה. ככה זה שמצד אחד מתייצבת מכבי, שאמנם רחוקה מלהרשים אבל צועדת בבטחה לאליפות נוספת, ומנגד הפועל עם הקבוצה החלשה ביותר שידע המועדון מזה שנים רבות.

היה עצוב לראות את הפועל כל כך חסרת אונים ונטולת כישרון. ברוח הסופרבול, הפועל הייתה צריכה לבקש לאמץ את שיטת המשחק של האמריקאים ולקבל נקודות על כל עשרים מטר שהיא הצליחה להתקדם. הטאץ' דאון מבחינת האדומים היה קו מחצית המגרש.

עם כל הצער, שחקנים כמו פאלח, צ'קול ( קשר אחורי? ), מתן אוחיון, מאנה ויחזקאל הם לא שחקנים שמתאימים לקבוצה כמו הפועל ת"א. גם שי אבוטבול נמצא בירידה גדולה ולא תרם כלום למשחק.

דודו ביטון לא בעניינים בינתיים, אבל הוא עוד נהנה מימי חסד. הוא אמנם שחקן שיודע את מלאכת ההבקעה, אבל הפועל מתקשה כרגע לייצר מצבים.

לקראת הסיום גילי ורמוט נזכר להגיע למשחק עם פעולות טובות אבל איפה הוא היה כשהמשחק היה עדיין בחיים?

במחצית אלי כהן הצהיר שיש שחקנים שסובלים מפחד במה. הוא עושה להם הנחה גדולה מכיוון והדבר קשור יותר לחוסר יכולת מאשר להתרגשות וכדאי שיתעשת. ההרכב שלו הציב את הפועל מראש בנחיתות גדולה.

זה היה הדרבי הקל ביותר של מכבי בשנים האחרונות, אבל שוב, אי אפשר להתלהב ממנה. המשחק היה צריך להסתיים עם שלושה ארבעה שערים ברשת האדומה.

פאקו הוא אכזבה גדולה. מכבי בהדרכתו רחוקה מאוד ממיצוי הפוטנציאל שלה, כאשר גם במשחק הזה הוא דבק בעקרון להציב את זהבי כחלוץ, כשמאחוריו שלושה קשרים הגנתיים ובשל כך המשחק של מכבי היה תקוע. השליטה המוחלטת במגרש לא התבטאה במצבים מול אדל, והיא הצליחה לכבוש רק בזכות מתנה גדולה של השוער שמתחיל רע מאוד את הקדנציה השנייה שלו באדום.

במחצית פאקו עשה את השינוי המתבקש כשהציב את בן בסט בחוד וזהבי מעט יותר מאחור זה נראה טוב יותר מבחינת הצהובים. בן בסט היה רחוק מלהרשים, אבל עצם הנוכחות שלו כשחקן מטרה עזרה למכבי. לא הבנתי למה המוחלף היה דווקא ראדי שהציג יכולת טובה ולא אייגיבור ששוב לא הורגש.

ההחלטה הטובה ביותר של המאמן התקבלה בקיץ כשבחר להשאיר את מיטרוביץ' בקבוצה. יכולת המסירה והבעיטה שלו הן ברמה הגבוהה ביותר. דווקא אחרי השער השני שכל הסימנים לימדו על תבוסה מתקרבת, מכבי הורידה את הרגל מהגז והפועל יצאה מעט קדימה, אבל אפילו להמתיק את הגלולה המרה היא לא הייתה מסוגלת. בשורה התחתונה התוצאה מחמיאה להפועל.