ב"ידיעות" וב־ynet בקבוק ריק = פצצת גרעין

"מי אשר חמאה מרוחה על ראשו, שלא ייצא אל השמש", עצה ידועה אשר אפשר להחיל אותה על אינספור אירועים בזמנים שונים, קל וחומר בתקופת בחירות. אמנם כבר לפני שנים נחצה הרוביקון ביחסה העוין של התקשורת אל בנימין נתניהו, ואולם במקום כלשהו בלב אתה מצפה למשנה זהירות דווקא בתקופת בחירות. והנה, כל הציפיות לכך שתיבנה תקשורת אשר הדור הצעיר יוכל לשפוט את נבחרי הציבור שלו על פי דיווחי אמת שלה במידתיות הראויה ובעיקר במינון ההגון, נכזבות.

אין איש נקי כפיים, בוודאי לא בשדה הפוליטי. ואולם הגבול בין נכונות דבריי לבין הוצאת דיבה דק מאוד ויש להיזהר בו עד מאוד. ועל כן, בפרשת הבקבוקים המיוחסת לאשת ראש הממשלה אמשיך את הקו שבו אני נוהג, ואשר לפיו יש לחקור את העניין עד תום. לשאול אם תשלום ההחזר מצד שרה נתניהו נעשה לאחר שנחשפה הפרשה; לשאול אם מבחינה טכנית קל יותר לצבור תשלומים של סכומים קטנים ואז לשלם למדינה בסופה של שנה. שמא השאלות הללו לא נשאלו על ידי מבקר המדינה והיועץ המשפטי לממשלה? מה פתאום עלתה הפרשה דווקא כעת, בעיצומה של מערכת בחירות?

על השאלות הללו נעניתי בידיעה אחת מתוך מבול ידיעות באתר הבית של "ידיעות אחרונות": "היועץ והמבקר השתיקו את פרשת הבקבוקים של נתניהו, ולא העבירו את החומר למשטרה". ומהי תשובת המשטרה? "הנושא הובא לידיעתנו על ידי עיתונאים, והוא אינו בסמכותנו". הטענה היא שהפרשייה העסיסית הזו מונחת על שולחן המבקר והיועץ במשך חצי שנה. רגע - שמא התיאום המוזר הזה בין היועץ המשפטי לבין מבקר המדינה לא ראוי להיחקר בפני עצמו קודם לעניין הבקבוקים?

העיסוק הכפייתי בפרשייה מעיד על כישלונה של התקשורת, המזוהה עם השמאל המובהק, ליצור בסיס מידע חיוני לאזרח. עיתון "הארץ" חשף את הפרשה, ו"ידיעות אחרונות" עוסק בה כאילו היא הבורג האחרון בפצצת הגרעין האיראני לפני הברגה סופית. העיסוק הכפייתי הזה, תוך כדי קישור עניין הבקבוקים לעניין התנהלותו הכללית של רה"מ, טועה ומטעה. דבר התנהלותו של נתניהו בעניין הגרעין האיראני, כמו גם התנהלותו בדבר מחירי הדיור, לא קשורים בשום דרך לתשלום ערך הבקבוקים על ידי רעייתו. לו היו באמת חפצים בדיון מעמיק, לא היינו רואים חזית אחידה הפוכה מדעתו ומהתנהלותו של נתניהו בכל תחום ועניין.

יתרה מזאת, נניח שיש חשיבות מן המעלה הראשונה לחקור, לטהר ולבער שחיתות של נבחרי הציבור מכל עוון; יש לתהות, מדוע אין דרישה דומה בעת הזו לחקור את דבר שתיקתו הרועמת של ח"כ הרצוג בעניין העמותות לקראת הבחירות בשנת 99'? וראוי להזכיר את לבני, ששתקה כדג מול מעטפות הכסף של אולמרט. לבני השאירה חובות של מיליונים בתנועת קדימה, ודבר לא נחקר. זה שמרבית התקשורת עוסקת בדבר בצורה כפייתית, ניחא, אבל האם שני האישים הללו - המועמדים אף הם לראשות ממשלה, ואשר לא חדלים לתקוף את נתניהו בנושא - נושאים על ראשם חמאה מיוחדת, כזו שלא נמסה בשמש?