אולי אובאמה יתפכח מפנטזיית האביב הערבי
, עודכן
ברגע אחד התפשטה האש ברחבי המזרח התיכון, אש הקנאות הדתית והשנאה למערב ולארה"ב - מבנגאזי שבלוב לקהיר ומשם לצנעא שבתימן. קרוב לשנתיים לאחר פרוץ האביב הערבי מצאו להם ההמונים בעולם הערבי מטרה חדשה-ישנה לפרוק עליה את זעמם ואת תסכולם, שהרי הזעם והתסכול לא נעלמו ולא נמוגו עם נפילת המשטרים הדיקטטוריים בעולם הערבי, אלא דומה שרק גברו והתעצמו.
הסיבה התורנית להתפרצות הזעם הפעם היתה סרטון פוגעני התוקף את האיסלאם ואת הנביא מוחמד, אבל כמו בפעמים קודמות, מדובר בסך הכל בתירוץ ששימש לאספסוף עילה לצאת לרחוב. בפעם הקודמת, לפני כמה שנים, היתה הסיבה קריקטורות של הנביא מוחמד שהופיעו בעיתון בדנמרק. בזמנו הועלו באש שגרירויות מערביות, בעיקר סקנדינביות, והותקפו תיירים ודיפלומטים מערביים.
עוצמתה של האלימות ועוצמתם של הסנטימנטים האנטי-אמריקניים, שמצאו את ביטוים בהפגנות האלימות ברחבי העולם הערבי ושיאם רצח השגריר האמריקני בלוב, הפתיעו את ארה"ב. אחרי הכל, בלוב, במצרים וגם בתימן סייעה וושינגטון להפלת המשטרים הדיקטטוריים במדינות האלו. האמריקנים קיוו כי האביב הערבי, שלהפצתו סייעו ברחבי האזור, יעודד את הדמוקרטיה, את הפתיחות ואת הסובלנות, ומובן שקיוו כי יתרום לשיפור בתדמיתה של וושינגטון בדעת הקהל בעולם הערבי, ולכל הפחות במדינות דוגמת מצרים או לוב. אלא שכל זה לא קרה.
בלוב מיהרו שלטונות המדינה לגנות במלוא החריפות את האירוע, וכך גם בתימן. לגינויים אלו אין כל משמעות, שהרי ממילא שליטתם של משטרים אלו במדינותיהם רופפת ורעועה. במצרים, לעומת זאת, נרשם איחור מדאיג בתגובה הרשמית של הנשיא מורסי, ואילו אנשי האחים המוסלמים, תנועתו של הנשיא, אף הצדיקו את האלימות ברחובות ואף בירכו עליה.
יש לקוות כי תגובתו של הנשיא אובאמה, שלפיה הוא אינו רואה יותר במצרים בעלת ברית של ארה"ב, ושאינו רואה בה אויב, אינה מיועדת רק לצורכי דעת הקהל האמריקנית לקראת הבחירות הקרבות לנשיאות, אלא מעידה כי הממשל האמריקני הנוכחי מתפכח מפנטזיות האביב הערבי שלו ומתחיל להפנים עד כמה רגיש ומסוכן המצב הנוצר והולך באזור, ועד כמה שברירית אווירת החופש והדמוקרטיה שהושגה בו לכאורה עם נפילת המשטרים הדיקטטוריים ששלטו באזור בעבר ביד רמה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו