אין סדר, אין שיטה, אין שינוי בגישה | היום

אין סדר, אין שיטה, אין שינוי בגישה

1 ערב פתיחת הקמפיין, לאחר ארבעה משחקי הכנה ללא ניצחון, דובר על כך שנבחרת ישראל הפסיקה להיות אלופת העולם במשחקי ידידות ואולי תצליח יותר ברגעי האמת. עם סיום המשחק הראשון התברר שגם המאזן הטוב של הנבחרת במשחקים מול יריבות נחותות הוא לא משהו שאפשר לבנות עליו.

2 עד כה נכשל אלי גוטמן בבחירת השחקנים, ובינתיים לא רואים את הסדר שאפיין את הקבוצות שלו ואת השיטה שעליה הוא מדבר שוב ושוב. בלתי אפשרי ששחקנים לא יידעו מה ההרכב ערב המשחק, ואי אפשר להסתמך על כאלה ששכחו מתי שיחקו בפעם האחרונה.

אני לא מקבל את הטענה שאין שחקנים אחרים. אם אין, אז צריך לחשוב על שינויי תפקוד. אפשר ללכת אחורה ולבדוק - אלון חזן, משה גלאם, נג'ואן גרייב, ניר קלינגר, אלון חרזי, וואליד באדיר ואחרים לא נולדו שחקני הגנה. צריך לבחון את השחקנים על פי הנתונים הפיזיים, הטכניים והמנטליים שלהם, ובהתאם לכך לבנות את הנבחרת.

3 הדבר המדאיג ביותר הוא שהנבחרת שלנו, שללא ספק מורכבת משחקנים יותר טובים, מוכשרים ומנוסים מאלה של אזרבייג'ן, לא גילתה עליונות במשחק, לא הכתיבה את הקצב ונראתה לפרקים כנגררת ומבוהלת. אחרי הספקולציות הרגילות חזר גוטמן לשיטה המועדפת עליו - ארבעה קשרים ושני חלוצים, אבל המערך ההתקפי לא בא לידי ביטוי על הדשא, הרבה בגלל יכולת ירודה של כל הרביעייה הקדמית.

ציפיתי להרבה יותר מגילי ורמוט, אבל הוא איבד לא מעט כדורים ולא הצליח להיכנס למשחק. זה נכון גם לגבי מאור מליקסון, שלא תרם דבר בהתמודדות ובכל זאת נשאר דקות ארוכות על הדשא.

4 גוטמן צדק כשפתח ללא יוסי בניון, אבל היה חייב להכניס אותו בשלב מוקדם יותר. בדקות שבהן בניון היה על המגרש, הנבחרת התעוררה והיתה הרבה יותר מסוכנת. נכון, בניון כרגע לא בכושר משחק, אבל מה עם האחרים שלא משחקים בקביעות? ומדוע בניון צריך להיות חילוף שלישי אחרי עומר דמארי וחן עזרא? אם וכאשר בניון יחזור לשחק באופן סדיר, מקומו בהרכב כלל לא נתון לוויכוח.

5 רביעיית ההגנה תיפקדה בצורה סבירה בחלק הראשון של המשחק. במחצית השנייה היא נראתה הרבה פחות בטוחה, והאזרים הצליחו להביך אותנו. יואב זיו ויובל שפונגין היו בסדר מהבחינה ההגנתית, אבל כלל לא היו קיימים בצד ההתקפי.

6 מה ההבדל בין נבחרת טובה לבינונית? השוער אוליבר קאן נשאל פעם על ניצחון דחוק של נבחרתו, ואמר שסוס טוב קופץ רק לגובה שהוא צריך. כך קורה שנבחרת דוגמת פורטוגל יוצאת למקום כמו לוקסמבורג ומנצחת על חודו של שער. אנחנו נכשלנו כבר בניסיון הקפיצה הראשון.

רוסיה עדיפה עלינו, אך היא לא בלתי מנוצחת. היא הפסידה לא פעם נגד נבחרות נחותות ממנה במשחקי חוץ, וצריך לזכור גם שפאביו קאפלו נמצא בתחילת הדרך שלו במוסקבה ועורך שינויים לא מעטים. אפשר להפתיע, אבל הנבחרת צריכה להתעלות. מה שראינו עד עכשיו מהחבורה של גוטמן לא יספיק.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר