טרקטורון הוא כלי הרג | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

טרקטורון הוא כלי הרג

, עודכן
0

קיץ 1995, אני מסיימת את לימודיי בתיכון. ככל נערה מתבגרת אני גם יוצאת עם החבר'ה למסיבות קומזיץ בדיונות של ראשון. הרי חשוך שם, וכל החברים והבנים השווים שם, ואפשר לגנוב רגעים מתוקים כאלה של סוף הקיץ והלימודים בתיכון, ותחילת החיים. אנחנו כל כך צעירים ותמימים, יותר נכון תמימות. לפתע מגיע גבר מסוקס, שוטר במקצועו, ומציע לאחת הבנות לעלות לסיבוב דאווין בטרקטורון שלו. היא היתה ילדה תמימה, בסך הכל בת 17, ברור שהיא עלתה. איזו נערה לא היתה עולה? והוא לוקח אותה למסע של נסיעה פראית בדיונות הצחורות, אלה עם ההרים והחול החלק הזה, שגורם לטרקטורון להתהפך ולאותה נערה, חברה שלי, לשבור את המפרקת.

מאותו רגע אני זוכרת רק מקטעים קצרים ונוראים, הלוויה מזעזעת, הורים שלא היה לי מה לומר להם, חברים שממאנים להבין שהיא איננה, וקיץ שהסתיים בהתבגרות כואבת מדי, וזה שהיא, נערה מלאת שמחת חיים, יפהפייה וחכמה, כי מה לעשות, אלה שהולכים מוקדם מדי הם תמיד כאלה, לא קיבלה תעודת בגרות, פשוט נעלמה לתוך אבן קרה.

מאותו רגע הפכתי להיות לוחמת באותם אנשים חסרי אחריות שנוהגים בכלי ההרג הזה, טרקטורון. גם במדור התיירות שאותו אני כותבת במסירות כמעט שלוש שנים וחצי בעיתון זה, לעולם לא תמצאו המלצה על נהיגה או נסיעה בטרקטורונים, ואני חושבת שאפשר להבין למה. כשאני רואה את הנערים והאנשים הנוהגים בפראות בחופי ארצנו, תמיד אתקשר למשטרה לדווח עליהם, תמיד אעיר להם וכמעט תמיד אקבל תגובה מזלזלת, קללה או אפילו נהיגה פראית עוד יותר, הרי צריך להוכיח לי מי כאן הגבר. ובכל פעם יש איזו ידיעה קטנה בשולי העיתון על עוד ילד או ילדה שנהרגו, ועדיין, תמיד אראה את כלי הרכב הזה, שתמיד, אבל תמיד, נוהגים בו בפראות.

וכעת הידיעה הנוראה הזו, שנערות ומאמנן העירו לעוד נהג טרקטורון שינהג בזהירות והוא פשוט דרס אותן ונסע לדרכו. ברור שצריך למצות איתו את הדין ולהאשים אותו בניסיון לרצח. אבל זו דעתי האישית. רק סיפור קטן כדי להכניס לכם קצת את המודעות לנושא הכאוב הזה: פעם אחת, בחוף בחיפה, ראיתי נערה יפהפייה עולה לרכוב עם נער מפוקפק שנהג במהירות בין אנשים, נשים וילדים. התחננתי לפניה, "אל תעלי. בבקשה, זה כלי רכב מסוכן ואת אפילו בלי קסדה או הגנה כלשהי". היא כעסה עלי, צעקה, ואמרה לי: "מה את מתערבת בכלל-". ולי כאב הלב, כי כך הלכה לי חברה. ככה. בסוף הקיץ.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר