1. עמרי כספי זקוק לנבחרת ישראל בערך כמו שהיא זקוקה לו. ראינו את זה בהתחלת הקמפיין המביכה, כשההצלחה הסטטיסטית האישית של כספי באה על חשבון חבריו הממורמרים וראינו את זה אתמול, כשכספי היה חלק מהקבוצה, קלע את הנקודות בשטף המשחק ולא שיחק במשחק החביב עליו - "אני נגד העולם". ההצגה ההתקפית המדהימה של הפורוורד של קליבלנד במחצית הראשונה (17 נקודות ב-17 הדקות הראשונות) שיחררה אצלו משהו. ואז, במחצית השנייה, ראינו כספי מפויס יותר, קבוצתי יותר, ששם לרגע בצד את הנתונים שלו ומתרכז בלעזור לקבוצה. פה ריבאונד, שם אסיסט, והדוגמה הטובה ביותר הגיע שתי דקות לסיום, כשהוא קלט ריבאונד בהתקפה ואפילו לא חשב על לתקוף את הסל. כספי הניע כדור החוצה, ואחרי עוד שתי מסירות זה הסתיים בשתיים קלות. פעולה כביכול לא חשובה, אבל כזו שמעידה על הלך הרוח של הכוכב ושל הנבחרת כולה. 2. הניצחון אתמול הוא גם של אריק שיבק, שהושמץ לא מעט במהלך הקמפיין. המאמן הלאומי החליט לקצר את הרוטציה לשבעה שחקנים בלבד, שם את כל הביצים בסלים של כספי, ליאור אליהו ויוגב אוחיון, וקיבל תמורה מלאה בדמות 64 נקודות, 19 ריבאונדים ושמונה אסיסטים משלושת הטאלנטים. 3. אבל עם כל הכבוד לניצחון המרשים, סרביה הנוכחית היא לא רק לא אחת מאריות היבשת אלא נבחרת מאכזבת שתלויה כמעט לחלוטין ביכולת של טיאודושיץ', שאתמול יותר הזיק מאשר עזר. לסרבים יש יתרון עצום של ס"מ וק"ג על החבורה של שיבק, אבל הם זרקו 27 זריקות לשלוש מול 40 בלבד ל-2. כמות הזריקות מרחוק, גם אם חלקן היו ממצבים טובים, ביטלו כמעט לחלוטין את היתרון שהיה אמור להיות בהם בריבאונד, מפני שזריקות מרחוק נופלות בדרך כלל רחוק מן הסל, וכך ישראל ניצחה 35:40 בכדורים החוזרים, כשאוחיון לוקח יותר מכל שחקן סרבי, גבוה ככל שיהיה.
