שב"חים - סכנה ביטחונית מתמדת

את הפיגוע שבוצע אתמול בתל אביב לא היה אפשר לסכל. "זאב בודד" היה ונותר האתגר הגדול ביותר של גורמי הביטחון: איך לחדור למוחו של אדם שלא משתף איש בתוכניותיו, ולבלום אותו לפני שיגיע ליעד.

אבל את הפיגוע שבוצע אתמול בתל אביב היה אפשר לשבש. בחקירתו בשב"כ מסר המחבל כי התעורר אתמול בבוקר בביתו שבמחנה הפליטים בטול כרם, ויצא לישראל כשב"ח (שוהה בלתי חוקי). את הסכין הוא הביא איתו מטול כרם, ובאמצעותה הוא ביצע את מסע הטרור שלו, שלמרות הריחוק האידיאולוגי נראה כאילו נלקח מסרטי ההדרכה של דאעש.

צריך לקרוא שוב כדי להאמין: מחבל יוצא מטול כרם ונכנס בחופשיות לישראל. ללא הפרעה, לאור יום, בדרך ראשית, כשהוא חמוש בסכין. וזה קורה כאן, במדינת ישראל, אצל אלופת העולם בסיכול טרור.

ישראל אמרנו? חלם יתאים יותר לסיפור הזה. יותר מ־40 אלף שב"חים נכנסים מדי יום לישראל. הם עוברים בדרכים ידועות, נאספים לדרכם במכוניות קבועות שמתואמות איתם מראש ומחכות להם בנקודות קבועות, ועובדים אצל מעסיקים שבחלקם הגדול מוכרים גם כן. הרשויות מכירות את התופעה (ולעיתים קרובות גם את השב"חים), ובכל זאת - עושות מעט מאוד, מעט מדי.

ייאמר מייד: למרבית השב"חים אין דבר וחצי דבר עם טרור; הם רק מחפשים לפרנס את משפחתם בכבוד. הבעיה היא שעל הפלטפורמה הבלתי מפוקחת הזאת עלולים להיכנס - כמו אתמול - גורמים עוינים, בלתי מפוקחים, שיבצעו פיגועים. במערכת הביטחון המליצו כבר מזמן להסדיר את הנושא; להרחיב את מספר ההיתרים כך שמרבית השב"חים יהיו עובדים חוקיים ולחסום כליל את הדרכים ובכך למנוע ממשוללי היתר להיכנס לישראל.

הבעיה היא שההמלצות תקועות, והגדר מחוררת. מספר ההיתרים לא יגדל תחת הנתק המדיני עם הרשות ובוודאי לא אחרי פיגועים, ובעיות שונות - תקציביות אבל גם פוליטיות - מונעות את השלמת גדר ההפרדה ואת תיקונה בקטעים שניזוקו. התוצאה היא אוטוסטרדה של שב"חים וסכנה ביטחונית מתמדת.

וכשמוסיפים למשוואה הזאת את העוינות הגלויה מול הרשות הפלשתינית ואת אווירת ההסתה ברחוב הפלשתיני, מקבלים את התוצאה הצפויה: עלייה בהיקף הפיגועים, וחשש מ"חקיינים" שיקומו גם מחר בבוקר, יבינו כמה זה פשוט, וייצאו לדקור ישראלים.