"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ר"מ יפן בישראל: ביקור אסטרטגי רב מעלה

,עודכן

ביקורו השבוע בישראל של ראש ממשלת יפן, שינזו אבה, עבר בשקט יחסי בתקשורת, על אף שזהו אחד הביקורים הזרים החשובים והמשמעותיים ביותר כאן בשנים האחרונות.

מאז עלה לשלטון רה"מ אבה, עברה יפן תהליך שינוי במדיניות החוץ שלה וביחסים עם ישראל בפרט. בניגוד לשנים שבהן הובילה מדיניות פייסנית ומאזנת - זכר לזיכרון הטרי ממלחמת העולם השנייה ולכיבוש האמריקני - עוברת יפן למדיניות אסרטיבית ופעילה יותר בכל הקשור למדיניות חוץ ומעוניינת לקחת תפקיד מרכזי בזירה האזורית והעולמית. כך למשל, אישרה השנה יפן את תקציב הביטחון הגדול בתולדותיה, במטרה לחזק את צבאה. כפועל יוצא מכך, חתמה יפן ביולי האחרון על הסכם לשיתוף פעולה ביטחוני מול צרפת ואוסטרליה.

שינויים אלו נעשו על רקע המתיחות עם סין, בעיקר לגבי הסכסוך המתמשך סביב "איי המריבה" בים סין המזרחי. אל מתיחות זו נוסף גם האיום הגרעיני על יפן מצד צפון קוריאה. איומים אלו מקרבים אסטרטגית את יפן וישראל משום שכמו יפן, גם ישראל מאוימת על ידי מדינה הדוהרת להשגת גרעין צבאי ומאותגרת על ידי מדינות שכנות עוינות, הגם אם לא במעגל הגיאוגרפי הראשון.

על רקע מציאות זו, ניתן בהחלט להבין את התחממות היחסים וגם את הסכם שיתוף הפעולה הביטחוני, שנחתם בין ראש ממשלת יפן לבין עמיתו בנימין נתניהו, בביקורו של האחרון ביפן, בחודש מאי.

יפן, שעד לפני כמה שנים ניהלה מדיניות שניתן היה לכנותה "פרו־פלשתינית", שינתה את הטון בזירה המזרח־תיכונית, לאחר שנים של פיצול בחברה ובהנהגה הפלשתינית וביתר שאת לאחר מאורעות "האביב הערבי", שהביאו לכאוס ולחוסר ודאות וחוסר יציבות באזור. היחסים בין שתי המדינות קיבלו דחיפה רצינית, גם הודות לסיוע הישראלי ליפן במהלך אסון הצונאמי שהיכה במדינה ב־2011. התנאים הגיאו־פוליטיים המורכבים במזרח התיכון, דחפו את המדינה האסיאתית - המקדשת יציבות ואיזון - אל זרועותיה החמימות של ישראל, הגם שהיפנים לא סטו באופן חד ממסלול הניטרליות, גם כיום.

הידוק היחסים בין המדינות מאפשר לשתיים לשתף פעולה בתחומי הכלכלה. התרחבות הייצוא וההשקעה הישראלית בשוק היפני, תביא לפריחה גדולה בכלכלה הישראלית, כיוון שיפן מהווה את הכלכלה השלישית בגודלה בעולם. ואכן, בתחילת החודש אישרה הממשלה את התוכנית לחיזוק הקשרים הכלכליים ושיתוף הפעולה עם יפן. הסכם זה מצטרף לשורה של ביקורי גומלין רמי דרג בתחומי הכלכלה, המדע והטכנולוגיה.

ראוי היה אילו ביקור היפנים היה מקבל במה רחבה ומשמעותית יותר. ביקור זה סביר שישפיע לטווח הארוך על ישראל בתחומים אסטרטגיים רבים וחשובים לעתידנו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר