אמנם לישראל אין אפשרות מעשית להשבית לפרקי זמן ממושכים את המלחמה בטרור, אבל אם נכונה טענת מקורות זרים כי ידה היתה בחיסול חוליית חיזבאללה והבכירים האיראנים בסוריה, כי אז יהיה מקום לחשבון רווח והפסד. אתמול מסר מקור ישראלי אלמוני לסוכנות הידיעות רויטרס כי לא היתה כוונה לפגוע באיראנים, וישראל הרשמית נחפזה מדי להסתייג והודיעה כי התירוץ המרכך לא נמסר מטעמה.
חבל, מפני שכל הסבר אשר יקל על טהרן לרדת מסולם האיומים הקיצוניים יהיה לטובת ישראל ושאר המתמודדים בזירה. מה גם שלישראל אין עניין לפגוע בשליחים רשמיים של איראן, גם כשהם אנשי הקשר אל הטרור של חיזבאללה וחמאס. טיעון זה תקף ללא קשר לעונת הבחירות הפוקדת עתה את הארץ.
הנוכחות המתמשכת של חיזבאללה בסוריה היא עניין מורכב. מבחינה אסטרטגית, זה סיכון ברמה גבוהה ועקירתו רצויה. לבד משתי הסתייגויות, שלפי שעה חיזבאללה לוחם בשיתוף עם בשאר אסד בארגוני הטרור הקיצוניים, ובתוך כך גובר או נכשל אבל מקיז את דמו.
חסן נסראללה נחלש על אדמת סוריה. רק שיש לו פוטנציאל להתחזק בעתיד, וכנגד אפשרות זו חייבת ישראל לפעול.
אין זה סוד כי צה"ל מחויב למנוע מעבר של נשק מסוים מסוריה לחיזבאללה, ועליו להמשיך בכך. גם אין סיבה שבכירי הטרור יתהלכו בזירה בתחושה של ביטחון אישי מוחלט.
אפילו אם ישראל אכן ביצעה את הירי בדרום רמת הגולן, שמטלטל עתה את גבול הצפון ודורך את עצבי האוכלוסייה בגליל, אין לציבור הרחב מספיק נתונים לקבוע במונחים של עלות מול תועלת ביטחונית אם היה כדאי.
ככלל, לא ניתן לחזות כל התפתחות, ומבחינה זו כל מי שמבקש לדעת מראש בביטחון גמור כי התועלת מוחלטת, עלול למצוא את עצמו משתק את המלחמה הישראלית בטרור. חייבים ליטול סיכונים. אך מנגד, מסתמן כי בהיבט המבקש למנוע את דחיקת האויב לעמדה קיצונית של פעולת גמול אלימה נגד ישראל - הריגת עימאד מורנייה האב היתה נבונה מאשר חיסול ג'יהאד מורנייה הבן, אם אכן ישראל עומדת מאחורי פעולות אלה. רק שלא תמיד ניתן לחזור על ההישג מהסיבוב הקודם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו