כשחזרנו משדות הקרב של מלחמת יום כיפור וגילינו שרבים מחברינו הלוחמים נהרגו במהלך ימי הלחימה הקשים, קיווינו שזו תהיה המלחמה האחרונה. הבטנו אל על וחיפשנו יונה עם עלה של זית בפיה. התקווה התבססה על ההנחה שמדינות ערב יפנימו שאם בתנאי פתיחה אופטימליים שהיו להם בפרוץ המלחמה הם הובסו, אין סיכוי שיוכלו אי פעם להכריע את מדינת ישראל.
אלא שאזרחי ישראל ביקשו שלווה וקפץ עליהם רוגזו של הטרור. בשנות ה־90 במאה שעברה שוב התעוררה תקווה שאפשר להידבר עם הפלשתינים ולהגיע להסדרי שלום והשלמה. התברר שמדובר בהזיה מסוכנת, שהרי אין אדם דר עם נחש בכפיפה אחת. הסכמי אוסלו היו מבוא לגל טרור מתמשך.
בעקבות גל הטרור, רבים שאלו "הלנצח תאכל חרב?" וחיש מהר סימן השאלה התחלף בסימן קריאה. אכן, מול מדינת ישראל ניצבים איומים קשים ומורכבים. מדינה קטנה ואמיצה שנמצאת בנקודת ההשקה האסטרטגית ביותר במאבק בין הציביליזציות. מאבק איתנים שהמערב יפסיד בו, אם לא יבין שאין מקום תחת השמש למי שלא מוכן להילחם על חירותו. המערב הדקדנטי מסרב להשתכנע שיש מחיר לחירות, ומי שלא מוכן לשלם אותו נדון להיות עבד אם הוא בכלל ימשיך להתקיים.
עם ישראל מוכיח פעם אחר פעם שרוח החירות מפעמת בו ומצליחה להוציא מתוך נפש האומה גבורה עילאית. כל קרב וכל מבצע מגלים גיבורים חדשים ונועזים, דמויות מופלאות של צעירים שבאומץ לב עילאי מסכנים נפשם למען כלל ישראל. אלפי שנים חונכו יהודים להעריך ולהעריץ את רוח המכבים, שהעזו להניף את נס המרד נגד אחת האימפריות הגדולות בהיסטוריה. בימים החשוכים ביותר בגלות הארוכה, מעולם לא פסה התקווה שנזכה לחדש את גבורת ישראל כמקדם. אנו זכינו לחיות בתוך שיבת ציון וחידוש הקוממיות במולדת.
כאשר פורסמה רשימת מקבלי הצל"שים במבצע צוק איתן, הרוב הגדול בעם ישראל התמלא גאווה וביטחון. תפארתנו על הבנות והבנים שגדלו כפרחי נוי בערוגות החברה הישראלית. כמו תמיד בהיסטוריה היהודית יש חלוצים ההולכים לפני המחנה, מניפים דגל אל על ומאירים את התקווה לעתיד טוב ובטוח. בעם ישראל טמונים כוחות אדירים, שלא מתעייפים ולא מתייגעים מההטפה הפוסט־ציונית שמנסה לשבש את מערכת הערכים שבשמם שבנו הביתה. את רוח גבורתם, שיטפון מים תקשורתי של רפיון לא יוכל לכבות. אחרי אלפיים שנות גלות עם ישראל חזר לארצו מתוך שהוא חפץ חיים לעוד דורות רבים של יהודים במולדת.
אומץ הלב, הנחישות והמסירות הנדרשים ללוחמה בטרור, שפועל מתוך סביבה אזרחית, גבוהים מעל ומעבר מאלה הנדרשים בשדות הקרב אל מול צבאות סדירים. חיילות וחיילי צה"ל הוכיחו שהכוחות קיימים ומועצמים. אגב, טעה מי שהסתפק בהגדרת החיילות האמיצות ככאלו ש"לא איבדו עשתונות". זו המעטה בערכן של גיבורות יהודיות נחושות ואמיצות, כאלו שהכרנו לאורך הדורות, כולל בעת החדשה.
מקבלי הצל"שים מעבירים מסר לאויבי ישראל. מסר הקורא להם לא להתרשם מהתקשורת שמציגה את החברה הישראלית כחלשה ועייפה השבויה במחירי המילקי והקוטג'. אזרחי ישראל חזקים, מאמינים ומשוכנעים ששום כוח בעולם לא ינמיך את קירות הלב וישפיל את קורות הבית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו