"אם בא להורגך - השכם להורגו"

החמישה שחוסלו אתמול על אדמה סורית זממו להרע לישראל. בניגוד לשקריו של חסן נסראללה, כאילו אנשיו אינם פועלים במדינה השכנה, הם ניסו לייצר בסיס של חיזבאללה ואיראן ולהפנות את האש לעבר הגליל ורמת הגולן. "אם בא להורגך - השכם להורגו" הוא כלל גדול ביהדות, שהתכווץ לצמד המלים "סיכול ממוקד". מי שנהרגו בשיירה, ובהם ג'יהאד מורנייה, נמנו על "משלחת מלאכי רעים". הם בני מוות וסיימו את חייהם במהלך ראוי, נקודה.

אך המלחמה בטרור בגבול הצפון לא החלה בהריגתם ולא תסתיים בה, ונוסף על הכוננות ועל הדריכות של צה"ל בגבול הצפון תוך מתן מחסה ליישובים בגליל וברמת הגולן, יתעוררו שתי בעיות מהותיות:

• קיימת סכנה של דרדור האזור למלחמת התשה ממושכת מול אויב החזק פי כמה מחמאס. צריך לקוות כי בטרם ניתן האישור לתקוף אמש את השיירה - מהלך חריג - נדונו כל התסריטים האפשריים בעוד המגמה היא למנוע לחימה ארוכה, שבמהלכה שכר הריגת מורנייה הבן וחבריו יצא, חלילה, בהפסדו.

במילים אחרות, אם חיזבאללה יבחר בפעילות גמול שתהיה סמלית במהותה - אין להיגרר למלחמת התשה. זאת לפי התקדים שבסיום כל מבצע צבאי מניחים לאויב לירות את המטח האחרון. עניין פסיכולוגי.

• אין ספק, שיישמעו טיעונים מהסוג שביטא אתמול האלוף במילואים יואב גלנט, המועמד השני ברשימת "כולנו", שרמז כי עלול להיות קשר בלתי נאות בין מועד הפעלת צה"ל לבין מערכת הבחירות.

הישראלי המצוי מכיר את הטיעונים האלה. הם הובעו אפילו אחרי תקיפת הכור הגרעיני בעיראק ב־1981. האשמה נלוזה זו הוטחה במנחם בגין (אבל היה היבט של מועד הבחירות לכנסת ה־10 בקביעת עיתוי התקיפה. בגין שוחח על כך בזמן אמת עם האלוף במילואים דוד עברי, לשימת ליבם של היסטוריונים). ממשלה זהירה אינה מרשה לעצמה להתעלם מטיעונים כאלה. הן מפני שהם מציגים אותה באור חשוך־אפור, והן מפני שאם מתפתחת הידרדרות ביטחונית היא מואשמת על ידי האופוזיציה באימוץ צעד קל דעת.

לכן המעשה הנבון הוא לזמן הבוקר בדחיפות את משה (בוגי) יעלון ואת בני גנץ לתת־הוועדה הסודית ביותר בכנסת ולדווח מה אירע כדי ליצור קונצנזוס לאומי למקרה הצורך. ראיית הנולד היא שם המשחק.