הקרב הגדול המתנהל בימים אלה על העיר חאלב בין המורדים ובין הצבא הנאמן של אסד הוא הרבה יותר גורלי מבחינת המשטר הסורי מאשר למורדים. נפילת חאלב לידי המורדים תעניק להם לא רק שליטה בעיר השנייה בסוריה, אלא גם שליטה באזור רחב המשתרע עד הגבול עם טורקיה. חאלב בידי המורדים יכולה להיות חזרה של תסריט בנגאזי בלוב. אסד מוותר על הצילומים האחרונים של קדאפי. נדרש לחאלב זמן רב יחסית כדי להצטרף לגל האלימות שהחל במארס 2011. העיר הבורגנית - שבה חיים בשכונות המערביות נוצרים רבים הנאמנים עדיין למשטר ובצפון כורדים (20 אחוזים) הדואגים יותר לגורלם - התקשתה לבחור צד. לא מחיבה למשטר כמו מהחשש מהיום שאחרי. הפיגוע המסתורי במטה לביטחון לאומי בדמשק ב-18 ביולי, שבו נהרגו ארבעת בכירי מערך ההגנה הסורי, הצליח לזרוע פחד ואימה בקרב האוכלוסייה הסורית שעדיין נאמנה למשטר. לראשונה הם באמת הפנימו כי המשטר פגיע ויכול ליפול. מאבק המורדים על חאלב מבקש גם לחייב את האוכלוסייה, שעדיין יושבת על הגדר, לבחור צד. תמיד עדיף לעבור לצד המנצח. מכאן חשיבות המערכה על חאלב, צבאית ומוראלית, לשני הצדדים. הקהילה הבינלאומית, מן הסתם, תמשיך לגמגם עוד זמן רב. מעשי הטבח הנוראיים בסוריה לא שינו באמת דבר. המורדים כבר הבינו כי אסד ייפול, אם ייפול, מבפנים. אלא שההתקוממויות הערביות הוכיחו כי למנהיג אין סיכוי לשרוד ללא תמיכת הצבא. זה מה שמאפשר לאסד להחזיק עדיין, אף על פי שלפי מקורות טורקיים כבר ערקו 24 גנרלים, ובהם הגנרל מנאף טלאס, שעליו מדברים כעל המועמד להוביל את ממשלת המעבר, אם וכאשר תקום. אסד עדיין לא נפל, רעייתו עדיין לצידו וחשוב יותר - צבאו היום מחומש היטב. אבל חברת אירופלוט הרוסית הפסיקה את טיסותיה בשבוע שעבר לסוריה, והרוסים קראו לאזרחים שלהם לעזוב. האם גם הרוסים הבינו שזה הסוף של אסד, או שמא הם הבינו שהנשיא הסורי יעשה בקרוב שימוש בכל הכוח כדי שזה יהיה הסוף - של המורדים- דבר אחד בטוח, ההתקוממות בסוריה, בדיוק כפי שצפינו, היא הקשה והמכוערת ביותר.
קרב גורלי למשטר
בועז ביסמוט
כיהן כעורך הראשי של "ישראל היום" מ-2017 ועד ינואר 2022. החל את דרכו העיתונאית ב-1983 בעיתון מעריב ככתב ספורט, ובתפקידי כתיבה ועריכה במדור הכלכלה. בהמשך שימש שליח מעריב בפריז. בשנים 2004-1990 היה שליח ידיעות אחרונות בפריז. ב-2008 הצטרף ל"ישראל היום", ושימש עורך חדשות החוץ ופרשן. במהלך השנים דיווח ממדינות רבות שעימן אין לישראל יחסים דיפלומטיים, ובהן איראן, סוריה, תוניסיה, לוב, תימן ועיראק. ב-1993 ביקר ברפובליקה האסלאמית של איראן, והיה לעיתונאי הישראלי הראשון שביקר במדינה מאז ההפיכה ב-1979. במהלך ביקורו בעיראק ב-2003, נעצר על ידי הכוחות האמריקניים בחשד לריגול, והוא הוחזק במעצר. כיהן כשגריר ישראל במאוריטניה בשנים 2008-2004. ב-2012 יצא ספרו "עובר כל גבול", העוסק בביקוריו במדינות מוסלמיות ובמפגשיו עם מנהיגיהן. בעל שני תוארי מוסמך מאוניברסיטת סורבון שבפריז. נשוי בשלישית ואב לארבעה. אוהד שרוף של ליברפול.