"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

להקל על עולים, אך לא לשכנע לעזוב

,עודכן

האם נכון לקרוא עכשיו ליהודי צרפת לעלות לישראל? האם זו "עמידה על הדם", כפי שאמר יו"ר הנהלת הסוכנות היהודית, נתן שרנסקי? האם אירוע הטרור הקשה יכול להפוך להזדמנות?

הציונות ההרצליאנית נולדה מן האנטישמיות. היא לא היתה מאבק יהודי להגדרה עצמית, לא תנועת שחרור לאומית, ודאי שלא היתה חלק מן הרוח האימפריאליסטית והקולוניאליסטית של המאה ה־19. תאודור הרצל, שחשש כי השנאה תביא לאלימות קשה, הציע לברוח מאירופה באופן מסודר. בחוברת המונומנטלית שלו, "מדינת היהודים", הוא מסביר כי האנטישמיות היא שהקימה את העם היהודי ("אנחנו עם. האויב, שלא ברצוננו, עושה אותנו לכך, כפי שהיה בהיסטוריה תמיד. במצוקה אנחנו עומדים יחד, ומגלים לפתע את כוחנו"). הוא מסביר כי ההצעה שלו לא תפגע במי שכבר התבוללו ("אם יבואו יהודי צרפת, כולם או מקצתם, למחות על תוכנית זו, מפני שכבר 'התבוללו', הרי תשובתי פשוטה: כל העניין כולו אינו נוגע להם. הם הינם צרפתים 'איזראליטים', מצוין! ואילו זה עניין פנימי הוא של היהודים"). אך כשם שהוא פוטר את המתבוללים הצרפתים מתוכניתו, הוא מטיל ספק ביכולתם להצליח ולהתבולל: "אולי היינו יכולים להיטמע, ללא שריד, בעמים סביבנו, אילו הניחו לנו, לפחות, למשך שני דורות. לא יניחו לנו. אחרי תקופות קצרות של סובלנות, קמה שוב ושוב האיבה נגדנו... רק הלחץ מצמידנו שוב אל הגזע העתיק, רק שנאת סביבתנו עושה אותנו שוב לזרים".

כשקמה מדינת ישראל נוצר חשש בקרב יהודי מדינות המערב שמא יואשמו בנאמנות כפולה, ושמא קיומה של מדינת יהודים יעודד את האנטישמים המקומיים לקרוא ליהודים לארוז את חפציהם ולעבור למדינתם החדשה. על רה"מ דוד בן־גוריון הופעל לחץ כבד מאוד, בעיקר מצידו של יעקב בלאושטיין, נשיא הוועד היהודי־אמריקני, להכריז על כך שישראל מייצגת את אזרחיה בלבד, ובשום אופן אינה מתיימרת לדבר בשמם של יהודים אזרחי מדינות אחרות. במשך השנים נוצר מצב עדין מאוד: שלחנו שליחי עלייה לעולם, אבל השתדלנו להסביר שמדובר בהקלת הליך העלייה על מי שכבר החליט לעלות, ולא בניסיון לשכנע לעזוב.

על החבל הדק הזה אסור לוותר. הכל יודעים את האמת: הגורמים העיקריים לכך שיהודים עולים לישראל הם משבר כלכלי בארצות מוצאם או החרפה של תופעות אנטישמיות. ישראל רשאית לנצל מצבים כאלה ולאפשר את מימוש הרצון לעלות במהירות האפשרית, מתוך תקווה (שהוצדקה) כי רוב הבאים בגלל בעיות נקודתיות יישארו איתנו.

אבל שרנסקי צודק. אנחנו חייבים להיזהר מאוד שלא להכריז על כך מן המקפצה. הרצון שלנו להביא יהודים ארצה אינו עולה בקנה אחד עם האינטרסים של הטובות בידידותינו בעולם. אם אנו רוצים להמשיך להחזיק את המערכות הפועלות בעולם לעידוד עלייה, עדיף שלא ניכנס לעימותים מיותרים, בנושא זה, עם ממשלות ידידותיות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר