"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הכוכב הפוליטי הבא: הוואטסאפ

,עודכן

"פייסבוק זה הכי 2013. בבחירות 2015, הדברים המעניינים באמת קורים בוואטסאפ" - כך פתחו מפלגות את קמפיין הבחירות תוך שהן מעלות את מספר הטלפון שלהן בכל פרסום, זאת כדי שכל אזרח יכניס את מספר הטלפון הזה לקבוצות הוואטסאפ שלו וכך יחל לזרום מידע חופשי בלתי אמצעי, ישירות לסמארטפון של המפלגה. על פי סקרי סיכום השנה מתברר שהם יקבלו לא מעט מידע. המשתמש הישראלי פשוט אוהב לדבר ברשת. 70 אחוזים מסרו שיש למשפחתם קבוצת וואטסאפ וכ-16 קבוצות בממוצע מנהל כל נער/ה.

ולא רק זאת, אלא שעל פי סקר איגוד האינטרנט מתברר שהיחס של הגולש הישראלי לאפליקציית הוואטסאפ ייחודי: 37 אחוזים מהציבור מתייחסים להודעות בוואטסאפ כאמינות ו-46 אחוז מהציבור ימשיך להפיץ את המידע שמגיע אליו.

האם המשמעות היא שמסר מעניין שיעלה על ידי נבחר ציבור באמצעות וואטסאפ סופו שיופץ יותר ובמהירות מאשר אפילו ברשתות חברתיות? האם כדאי לעשות שימוש בוואטסאפ במערכת הפוליטית בישראל?

השימוש של נבחרי הציבור ברשתות חברתיות ואתרי אינטרנט החל לפני שנים ותפס תאוצה במערכת הבחירות של 2013 לאחר שהאינטרנט הפך לאחת התופעות הבולטות בכל שיח פוליטי. סקרים שונים שנעשו לקראת סיום שנת 2014 מלמדים שהגולשים הישראלים מקדישים מחצית מהזמן הפנוי לגלישה ברשת, ו-45 אחוזים מהם עושים זאת יותר מחמש שעות ביום. על פי דו"ח התקשורת האחרון בישראל (לב און, מן, 2013) חלק משמעותי מהשיח ברשת האינטרנט ברשתות החברתיות ובאפליקציות הדיגיטליות ב-2013, נגע לסוגיות הקשורות לבחירות המתקרבות. ואכן, מתברר שלמעלה מ-40 אחוז מהגולשים בישראל משתתפים קבוע בדיונים פוליטיים ברשתות החברתיות והאפליקציות הדיגיטליות השונות. תופעה בולטת יחסית במפלגות הימין כליכוד והבית היהודי היא נוכחות מתחזקת של קבוצות חוץ-פרלמנטריות, ארגונים חברתיים ותנועות חברתיות שנשמעות ומשפיעות יותר מבעבר, באמצעות אתרים, רשימות תפוצה, פורומים וקבוצות דיון.

תחושה של מגע אישי

המרחב הדיגיטלי מאפשר לפנות ישירות לציבור, ולהעניק תחושה של מגע אישי. על פי מחקר עולה שמתקיים שימוש משמעותי בקרב נבחרי ציבור של יישומי מדיה חברתיים, כאשר היישום הנפוץ ביותר בקרב חברי הכנסת הוא הפייסבוק, עם 68 אחוז נוכחות. אך עדיין, 34 אחוז מחברי הכנסת מתפעלים אתר אינטרנט או בלוג אישי. כ-43 אחוזים מחברי הכנסת מנהלים חשבונות פעילים ביוטיוב ו-14 אחוז עושים שימוש בטוויטר. עוד עולה שברוב המקרים נבחר הציבור בוחר להעביר מידע מכוון לציבור תוך ייצוג עצמי אופטימאלי.

אפליקציית הוואטסאפ מאפשרת שיח ציבורי הדדי ושקוף ושיתוף מסרים מידי ועדכני. אפליקציית הוואטסאפ מספקת את כל מה שנבחרי ציבור צריכים. היא יכולה להגביר את מידת השקיפות של הפעילות הפרלמנטרית האינדיבידואלית ועונה על הצורך הציבורי בקבלת מידע מידיי ובהעברת מסרים עדכנית. סביר שהתופעה תצמח עוד יותר לקראת מועד הבחירות.

הכותב הוא מרצה בכיר במרכז ללימודים אקדמיים (מל"א). נשיא איגוד האינטרנט הישראלי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר