התפטרותה של פאינה קירשנבאום מרשימת ישראל ביתנו לכנסת ה־20 היא דבר בעיתו, אבל אין סיבה לשמוח.
יותר מדי חשדות נכרכו סביבה ונקשרו בשמה, ולפי שעה היא העומדת, לכאורה, בראש תעשיית הפשע הנושאת לשווא שם של מפלגה. אבל מי שעקב אחרי הקריירה שלה חש כי היא היחידה - או מכל מקום יותר מכל אדם אחר בחוג הקרוב של אביגדור ליברמן - שעוררה הערכה ותקווה כי יש מי שמדבר עם המנהיג בגובה העיניים.
ברור שאם רק חלק ממה שנכתב על אודותיה נכון, מקומה אינו בכנסת. אשת ציבור גם אינה יכולה לעשות שימוש בזכות השתיקה. אבל סיפור המעשה רק בראשיתו. האם כאשר תחליט למסור את גרסתה, ואפילו היא כבושה - יזועו אמות הספים? הניסיון הפוליטי־משפטי מלמד כי תהליכים כאלה מבשילים לאיטם.
כבר נאמר כי כל נחקר זכאי לחזקת החפות, אבל השאלה היא אם הקולקטיב המפלגתי אשם, וככל שהתמונה הכוללת תתברר כנכונה, כי אז מדובר בשחיתות בצורת סרטן עם גרורות המתפרסות לכל פינה בישראל, ואולי גם מעבר לים ולאוקיינוס.
לנוכח החשדות הגוברים בכל יום, לדעתי ספק אם יש לאנשים הגונים מה לעשות בישראל ביתנו. יש מי שהועזבו בעל כורחם, ומי שנתבקשו לפרוש ועשו כן בתחושת הקלה, ומי שהסכימו להמשיך אבל לא נמצאה להם כורסה בכנסת הבאה, ולאחר עוזי לנדאו ויצחק אהרונוביץ' ודוד רותם נותר למעשה רק יאיר שמיר שאינו משתייך לגרעין הקשה של ליברמן.
שמיר הודיע לי אתמול לאחר סידרת פניות ממושכת כי יחזור בעוד יותר משבוע משליחות באסיה, ורק אז יעסוק בנושא. לטעמי, שמו הטוב יגרום לו להתפטר. לא ייתכן אחרת.
בינתיים מפעיל ליברמן שליחה רמת דרג הפונה מטעמו ומבקשת למלא את השורות, אבל נראה כי בכירים לא ייאותו להצטרף. גם בעבורם פרישת קירשנבאום היא קו פרשת מים.
אפשר שהיא מבשרת משהו חשוב יותר מהגריעה הסיטונית של המועמדים לכנסת הבאה: ציבור העולים מרוסיה וממזרח אירופה כה משולב בחברה הישראלית, עד שמבחינתם אולי אפשר יהיה לומר על המפלגה הזו כי "עבר זמנה, בטל קורבנה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו