נשיאה בנטל - כלי חיוני להתחבר לתורה

תורת ישראל נקלעה לאחרונה, שלא בטובתה, לדיון סוער המטלטל את המדינה כולה. החברה הישראלית חצויה סביב שאלת גיוסם של תלמידי הישיבות לצה"ל. יש הטוענים שהקריאה לשוויון בנטל נועדה להזיק לעולם התורה, אחרים גורסים כי השימוש בטיעון של חשיבות התורה ולימודה אינו אלא כסות להשתמטות המונית.

בד בבד ובלי תשומת לב ציבורית, ביוזמתם של חברי כנסת ממפלגות חרדיות, נחקק בקריאה טרומית חוק המחריג בתי כנסת וישיבות מחובת הנגשה לנכים, בשונה ממוסדות ציבור אחרים.

והתורה עומדת, מתבוננת וזועקת "עד מתי יישאו את שמי לשווא-!". האומנם רצתה תורה שחלק אחד מהציבור ימסור את נפשו למען העם והארץ ואילו החלק האחר יהיה פטור? האם מצוות שחרור הארץ על ידי יהושע בן נון לא חלה גם על לומדי התורה-! האם כשאמר משה לבני גד וראובן "האחיכם יצאו למלחמה ואתם תשבו פה", הוא חשב שיש לפטור בחורי ישיבה מחובה זאת? האם לא ראוי ללכת בדרכו של דוד המלך, שעליו מסופר בתלמוד שכשהיה לומד תורה היה מעדן עצמו כתולעת, ואילו כשיצא לקרב היה "מקשה עצמו כעץ"-!

המשנה במסכת אבות מונה 48 מידות שבאמצעותן אפשר לקנות את התורה, היינו להעמיק את הקשר הפנימי שבין הלומד לתורה. אחת מהן היא "נושא בעול עם חברו". האומנם מי שמבקש להתעלות בתורה יכול להשתמט מנשיאה בעול החברה הישראלית-! דווקא משום שלימוד התורה הוא ערך עליון בעולמנו, אנו יודעים שנשיאה בנטל היא אחד הכלים החיוניים להתחבר לתורה במלוא גדלותה.

אלפי רבני הציונות הדתית המשלבים עולם של תורה עם שירות צבאי, ובהם מאות רבני הקהילות של ארגון רבני צהר, מעידים כאלף עדים כי שילוב זה אפשרי בהחלט. זכיתי לשני בנים שלמדו בישיבות הסדר - האחד ממשיך במסלול הקצונה ומשרת כמ"פ בצנחנים, האחר ממשיך אחרי שירותו לחבוש את ספסלי בית המדרש זו השנה התשיעית. האם שירותו הצבאי פגם ביכולתו של בני ללמוד תורה בעיון ומתוך שאיפה לגדלות-

ובחזרה לחובת ההנגשה. מה היו אומרים הנביאים עמוס או ישעיהו על המחשבה שבית המדרש ומוסדות חינוך תורניים יזכו לפטור גורף מחובת הנגשה? האם לא היו מחברים על כך קינה? כיצד ייתכן שהציבור החרדי העלה את נושא החסד למודעות לאומית במסגרת מוסדות נפלאים כגון יד שרה, עזר מציון וכדומה, ועתה דווקא חלק מנציגיו הפוליטיים יחבלו בחובת ההנגשה לכל-!

העם היהודי חפץ בתורה, אוהב אותה ומכבדה. אבל הוא מבקש תורה גדולה במלוא עוצמתה. תורה שיש בה בשורה לאומה, המכילה נשיאה בעול המשימות הלאומיות לצד מחויבות המליאה לתורה ולערכיה. תורה היודעת להכיר במצוקות החלש ולסייע לו בכל הדרוש. הבו לנו תורה גדולה. תורת אמת.

הכותב הוא יו"ר ארגון רבני צהר

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו