בלימת הטרור - דרושה תגובה עוצמתית
הטרור נגד המוסדות היהודיים היה רק מבוא־למבוא לגלי ענק. אם שוב יהיו בתי היהודים ומוסדות החינוך שלהם ובית הכנסת יעד לאנשי איסלאם קיצונים, זה יהיה כבר במסגרת נחשול הטרור שהם מכינים לצרפת כולה.
התקיפות ההן, המיועדות ליהודים בלבד ובפרקי זמן דלילים, היו מבחינת הטרוריסטים "ניסוי כלים" בלבד.
תקיפת יהודים היא עניין אחד. הטרוריסט האיסלאמי המצוי - או שולחיו - יכולים לחשוב כי בין הצרפתים, אולי בעיקר בימין ובשמאל הקיצוניים ובקרב האנטישמיים המסורתיים, זה יתקבל כ"לא נורא".
אבל האחים סעיד ושריף קואצ'י ועוזרם הצעיר חמיד מראד ביצעו עליית מדרגה המרמזת כי מדובר בארגון ולא ביוזמה של יחידים, בתכנון מדוקדק ולא במהלך נקודתי, וסביר להניח כי יש אוכלוסייה מקרב יוצאי צפון אפריקה המעניקה להם תמיכה חברתית ומעשית גם יחד, ואפילו מקלט.
הוא הדין ברצח שנוסף אתמול. הרי הרוצח היה מצויד בכלים לפעולת טרור ולבוש בהתאם, ואם לא נמנה עם התא של האחים שתקפו את השבועון הסאטירי "שארלי הבדו" הרי זה גרוע יותר, שכן מסתמן שמדובר לא בחוליה אחת ואין לדעת כמה יש, ומתי האיום ייהפך לתמנון, לרב־זרועי.
נראה שגם בציבור הצרפתי, אשר היה עד כה רחוק מן הרטוריקה המגנה של השלטונות, הובנה עליית המדרגה. צרפתים קיצונים (וחסרי אחריות), שאינם בוטחים ביכולתו של המשטר הדמוקרטי להתמודד עם זוועות האיסלאם הקיצוני, נטלו את החוק לידיהם וירו על מסגדים.
זה לא יפתור את הבעיה אלא יחמירה לקראת סוג מסוים ולא ברור עדיין של מלחמת אזרחים.
כרגע צרפת שרויה באבל כבד ובהלם. בעוד כמה ימים יצוצו הפסיכולוגים והסוציולוגים ויושבי "הגדה השמאלית" על הסיינה ויתחילו למצוא הסברים לטרור. קיפוח. אפליה. רגשי נחיתות. זרות. מכירים את המילים, וגם את ההסברים שהופכים עד מהרה לצידוקים.
צרפת נאנקה תחת מלחמת אלג'יריה וראתה את הפניית העורף של שארל דה גול ל"שחורי הרגליים", וחוששת עתה מחזרה לנקודת המוצא.
עדיין צרפת יכולה לבלום את הגל אם תפעיל בעוצמה את יכולתה להילחם באויביה מבית. זה לא ייעצר באירועי השבוע. הם רק כן השיגור.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו