אבו מאזן כלוא במבוי סתום

בכירי הרשות הפלשתינית מתדפקים על שערי אומות העולם בתביעה להכרה במדינתם, חרף העובדה כי מדובר בצעד חד־צדדי הקורא תגר כנגד ישראל, הנוגד את הסכמי אוסלו. עתה הם מבקשים להעמיד את מנהיגי ישראל ומצביעיה למשפט האומות כפושעי מלחמה. בתביעתם הדווקאית להקמת מדינה בגבולות 67' יודעים הפלשתינים בעליל כי זו סותרת גם את החלטת האו"ם 242, המדברת על נסיגה ישראלית עתידית מ"שטחים" ולא מ"השטחים". אבו מאזן ואנשיו מסרבים גם לתנאי היסוד להסדר הבסיסי שהציעה ישראל, דהיינו הכרה בה כמדינה יהודית והקמת מדינה פלשתינית מפורזת על בסיס גבולות 67' הכוללת תיקוני גבול.

הרטוריקה הפלשתינית מסלימה. בעוד אפילו ערפאת תועד בראיונות מצולמים כמכיר בישראל כמדינה יהודית, מסרב לכך אבו מאזן בנימוק שהוא אחראי למיליון הפלשתינים שבתוך ישראל ול"ששת המיליונים" האמורים להשתכן בתוכה במסגרת "זכות השיבה". כמו כן, בנאומו האחרון באו"ם הודיע כי אינו מוכן עוד להתחשב בצרכיה הביטחוניים של ישראל. אם ישיג סטטוס של מדינה במוסדות האו"ם, ידרוש שליטה במעברים ונשק "ההתנגדות" יזרום באין מפריע.

אנשי הרשות במבוי סתום. הניסיון ליצור מיני אינתיפאדה בירושלים ולרכז עניין בין־ערבי בבירה לא צלח. שמועות מהגדה מספרות על כך שבניו של אבו מאזן מוכרים בקדחתנות את נכסי העתק שצברו. הייתכן שהעכברים בורחים גם הפעם ראשונים מהספינה הרעועה?

אין לקנא באבו מאזן. הבעיה הפלשתינית התייתרה והפכה מזמן למטרד אזורי שולי. הפליטים הפלשתינים המדומים שנקלטו מזמן במדינות ערב הפכו לאנקדוטה היסטורית נלעגת, נוכח אלפי הפליטים האמיתיים חסרי קורת הגג, הטבח והאסון השוררים במדינות ערב.

גם ה"בית" הפלשתיני של אבו מאזן מאיים לקרוס על ראשו. חמאס קורא בגלוי תגר נגדו, התמיכה בחמאס ביהודה ושומרון גוברת, עזה ממשיכה להיות אמירות איסלאמית נפרדת, אלימה ובדלנית, וחרף הכרזות המלחמה ואיומי השיבה לטרור ("ההתנגדות") יודעת הנהגת הרש"פ (כמו גם זו של חמאס) כי כל ניסיון לסבב אלים נוסף כנגד ישראל יסתיים בכישלון.

• • •

הזירה הבינ"ל המערבית, חדורת המוטיבציה האנטי ישראלית, מבשרת לכאורה טובות לאבו מאזן ולאנשיו, ואפילו לחמאס שהוצא לאחרונה מרשימת ארגוני הטרור באירופה. אלא שמבט על התהליכים הפוקדים את אירופה אינו מבשר לפלשתינים טובות. התלות המערבית בנפט הערבי פוחתת, כלכלתה הקורסת של אירופה לא תאפשר לאורך זמן את המשך מימונם של ארגוני השחיתות האנטי־ישראליים וסביר שאבו מאזן מבין שתזרים המזומנים לסרבנות הפלשתינית יפחת.

גם במאמץ ההונאה הפלשתיני מול ישראל הובסו אנשי אבו מאזן. אין כמעט ישראלי המאמין באשליית "שלום האמיצים" ומרבית הישראלים חצויים כיום בשאלה באיזו מתכונת של הסדר יצליחו הפלשתינים בעתיד להסב לישראל פחות נזק: "הכלה" (סיפוח) או "הכלאה" (אוטונומיה).

בתוכניות דוקומנטריות מרבים הפלשתינים לנמק את סירובם ההיסטורי לחלוקת הארץ עימנו. "אנחנו האמא האמיתית המסרבת לחלוק את התינוק החי שבמשפט שלמה", הם גורסים. צריך להזכיר לפלשתינים כי מעולם לא היה להם בישראל או בירושלים אפילו תינוק מת. השימוש במשפט שלמה, במלך ישראל ובירושלים להנמקת טיעוניהם שם ללעג את ההמצאה הפלשתינית השקרית ויכשיל את מאמצי המחטף המדיניים הפלשתיניים גם בעתיד.