ספרד היא מערב גרמניה הישנה

1. בעוד שבוע ספרד אולי תחגוג הישג היסטורי של זכייה בשלושה טורנירים גדולים ברציפות, אך ככל שמתארך הרצף כך מתגברת האכזבה. ניצחון מינימלי ועוד ניצחון מינימלי. פעם שנאו בגלל תוצאות כאלה את מערב גרמניה, ששיחקה טקטי מיעטה לעשות שגיאות וניצחה בלי הפסקה, ואילו היום כולם חולמים להיות ספרד.

ההבדל הגדול הוא שמערב גרמניה של לפני נפילת החומה היתה נבחרת פיזית ומוגבלת. לספרד יש הכל: השוער הטוב בעולם, בלמי על, קישור מרכזי שכל מאמן מפנטז עליו בלילות, קשרים תוקפים מהשמנת העולמית וגם חלוצים נפלאים.

דווקא בגלל החומר האנושי המופלא, העובדה שהנבחרת הזו מעדיפה משחק שיטתי ויעיל אך חסר תכליתיות, הופכת אותה לנבחרת שאולי תיזכר בהיסטוריה, אבל לא ברמה של ברזיל של פלה או ארגנטינה של מראדונה. אפילו לא ברמה של הנבחרת ההיא של זידאן, הנרי ולוראן בלאן, שלקחה מונדיאל ויורו אי שם לפני עשור.

2. הכוח של הספרדים בשני הטורנירים האחרונים היה בזה שהם כמעט ולא ספגו. גם אם דל בוסקה לא היה כולל חלוץ אחד בסגל שלו עדיין החלק הקדמי של הספרדים שווה שער כל משחק. את המשחק אמש הפסיד לורן בלאן בגלל שחשב קודם כל איך לבלום את ספרד ולא איך לכבוש את השער שישבור את משוואת ה-0:1 של דל בוסקה.

ההחלטה של בלאן לעלות בהרכב שלא כולל את סאמיר נאסרי וג'רמי מנז, לא רק שלא תרמה הגנתית כי השער הגיע מהאגף שאותו רצה לעבות, אלא גם גזלה מהנבחרת שלו את כוח הפריצה האדיר של קשר פ.ס.ז' ואת התחכום הכל כך ייחודי של הטאלנט ממנצ'סטר סיטי. כשהם כבר עלו למגרש, זה היה מאוחר מדי.

3. בשלב הבא מחכה לספרד פורטוגל, בעוד שיחזור של משחק מהמונדיאל האחרון. לפני שנתיים, בשמינית הגמר, זה נגמר ב-0:1 דל בוסקאי קלאסי. מעניין אם רונאלדו וחבריו, שנראים קשוחים ונחושים הפעם, למדו את הלקח.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו