גם הסגנון הוא תוכן | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

גם הסגנון הוא תוכן

, עודכן
0

התקנון החדש של הכנסת, שהושלם לאחרונה, אין שום סעיף האוסר על הח"כים להתבטא בגסות ובלשון מעליבה ופוגענית. לעומת זאת, כללי האתיקה של הח"כים קובעים כי "ח"כ ישמור על כבוד הכנסת ועל כבוד חבריה, יהיה מסור למילוי תפקידיו בכנסת, ינהג בדרך ההולמת את מעמדו ויעשה לטיפוח אמון הציבור בכנסת".

נראה שהח"כים מירי רגב, אנסטסיה מיכאלי, אורי אריאל ואחמד טיבי, שהתבטאו לאחרונה בבוטות ובגסות רוח, אינם ערים לכך. לצערי, גם לאחר שנים ארוכות של סיקור עבודתם של הח"כים, איני יודע לומר בוודאות אם ההתבטאויות הגסות שהם משמיעים נועדו למשוך תשומת לב ציבורית ולזכות בכותרת או שהם פשוט לא שולטים בלשונם. עובדה היא שלעיתים קרובות, לאחר שהם סופגים ביקורת על "אימרות השפר" שהשמיעו, הם מתנצלים או טוענים שלא הובנו כראוי או שדבריהם הוצאו מהקשרם.

ח"כ מירי רגב (ליכוד), שאמרה לפני כמה שבועות בהפגנה נגד המסתננים כי "הסודאנים הם סרטן בגוף שלנו", טענה לאחר מכן שכוונתה בשימוש בביטוי "סרטן" היתה להמחיש את ההתפשטות של התופעה השלילית בתוכנו. ח"כ אנסטסיה מיכאלי (ישראל ביתנו) אף הסתערה לעבר ח"כ חנין זועבי, שפכה כוס מים על ח"כ ראלב מג'אדלה והכריזה שההומואים "בסוף מתים בגיל 40". ח"כ אחמד טיבי לא התאפק והגיב על דברי מיכאלי באומרו כי "לאנסטסיה נדפקה האינסטלציה" ועוד אמירות נוספות.

לקבוצה המאוד לא מכובדת של ח"כים שמתבטאים בגסות ובלשון מעליבה ופוגענית הצטרף השבוע גם ח"כ אורי אריאל (האיחוד הלאומי), שאמר כי "צה"ל איננו צריך לגייס לשורותיו הומואים המניפים את הנושא כדגל". תחילה חשבתי שהיתה לו פליטת פה, אבל הדברים שהשמיע לאחר הראיון לערוץ הכנסת היו לא פחות חמורים. "שילובם של אלו המניפים את הדגל באופן מוצהר גם בצבא מפריע לצה"ל להילחם, ללא קשר לשאלת התאמתם או אומץ ליבם". כשח"כ המשמש יו"ר הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת, אחד התפקידים הבכירים ביותר בכנסת, משמיע אמירות כאלה, זה מדאיג מאוד.

ועדת האתיקה של הכנסת אינה מרבה לדון בהתבטאויות של ח"כים. היא טוענת כי "יש לנהוג בריסון רב בהפעלת סמכויותיה כאשר מדובר בהתבטאויות, שהן כלי עבודה ראשון במעלה של ח"כים, ולנוכח חופש הביטוי הרחב המוקנה לחברי הכנסת".

אבל גם כשהיא דנה בהתבטאויות חריפות ומעליבות במיוחד, היא מטילה על המתבטאים עונשים מגוחכים. כך, למשל, כשיו"ר ועדת החוקה, ח"כ דודו רותם (ישראל ביתנו), אמר לח"כ זהבה גלאון "את אפילו לא בהמה", החליטה ועדת האתיקה לנזוף בו. זה הכל. אין לי שום ספק כי אילו היתה מסלקת אותו מדיוני הכנסת למשך כמה שבועות זה היה עונש אפקטיבי יותר.

ההתבטאויות שלוחות הרסן הללו של הח"כים פוגעות מאוד במעמדה של הכנסת בעיני הציבור. אי אפשר בשום אופן להתנחם בעובדה שמרבית הח"כים מתנהגים בצורה ראויה ומכובדת.

העובדה, שיש ח"כים שמרשים לעצמם לדבר בלשון ביבים ואינם משכילים להבין כי עליהם לשמש דוגמה בתוקף היותם נבחרי ציבור, חייבת להדאיג את כל מי שכבודו ויוקרתו של הפרלמנט הישראלי חשובים לו, ובראש ובראשונה את יו"ר הכנסת ראובן ריבלין.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר