"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

71 שנה לפרעות ביהודי עיראק

,עודכן

בחודש זה יציינו יהודי עיראק 71 שנים לפ'רהוד - פרעות תש"א, שבהן נרצחו 179 גברים, נשים וטף. שמות הנרצחים רשומים במרכז מורשת יהדות בבל באור יהודה, שבו תיערך ביום ראשון הקרוב עצרת לזכרם, לראשונה בהשתתפות נציגות ממשלתית בכירה - סגן שר החוץ דני אילון.

יהודי עיראק זוכרים לדיראון עולם את הפרעות המזכירות את "ליל הבדולח" בגרמניה. מאורעות הדמים, שבוצעו על ידי המון מוסת, גרמו לשבר עמוק באמון של יהודי עיראק במדינתם, שרק זכתה אז בעצמאותה.

ההתנכלויות ליהודי המדינה התרחשו ללא כל סיבה. היהודים, שחיו בעיראק במשך 2,600 שנה, לא נלחמו בה, כפי שעשו הערבים הפלשתינים ביישוב היהודי. העולם שמע רבות על "הנכבה הפלשתינית", אך לא שמע דבר על העוול שנגרם ליהודי ערב. פוגרומים ביהודים התרחשו בכל מדינות ערב. אף שההיסטוריה אינה תחרות של אסונות, צריך לציין כי במדינות ערב התרחש טיהור אתני, כמעט לא נותרו בהן יהודים.

בעוד "הנכבה הפלשתינית" זוכה לסיקור תקשורתי נרחב, האסון שפקד את היהודים אינו זוכה להדים, אף שמימדיו גדולים. מספר יהודי ערב שנאלצו לעזוב את בתיהם הגיע ל-856 אלף, לעומת מספר הפליטים הפלשתינים שהגיע ל-650 אלף.

מסיבות לא מובנות ישראל לא העלתה את אסונם של היהודים על סדר יומה. העולם שמע רבות על העוול שנגרם לפלשתינים, אך לא שמע כמעט דבר על העוול שנגרם ליהודי ערב.

ההתנכלויות ליהודים בעיראק התרחשו, כאמור, עוד לפני הקמת ישראל, בעקבות עלייתו לשלטון של משטר לאומני פרו-נאצי בראשות רשיד עלי אל-גילאני. משטר זה הפעיל תקנות אפליה בכל תחומי החיים. לאחר מכן הצית את אש הפרעות ביהודים, ששיאן היה בפ'רהוד של 1941.

החיבור בין הלאומנות הקסנופובית הסונית לבין האנטי-יהודיות יצר מציאות של שנאת יהודים שקיבלה עידוד וסיוע מגורמים נאציים, ובראשם השגריר הגרמני בבגדד, ד"ר פריץ גרובה, ותמיכה ממנהיגים פסאודו-דתיים דוגמת חאג' אמין אל-חוסייני, שברח מפלשתין ומצא בעיראק כר נוח לפעולותיו האנטי-יהודיות.

אווירת האימים האנטי-יהודית ששררה בעיראק, ששיאה היה בתלייתו של המיליונר היהודי שפיק עדס בכיכר העיר בצרה, לוותה בהצהרות אנטי-יהודיות מתלהמות בשידורי הרדיו, וגם מעל במת האו"ם.

בלית ברירה קמו יהודי עיראק ועקרו מהמדינה שסייעו בהקמתה ובשילובה בעידן המודרני. היהודים הותירו מאחוריהם את רכושם ואת רכוש קהילותיהן עתיקות היומין, וממשלת עיראק השתלטה עליו.

היו ודאי גם עיראקים שהפגיעות ביהודים לא היו מקובלות עליהם, אך קולם נדם. היהודים שימשו שעיר לעזאזל במאבקים בין הסונים לשיעים, כפי שכיום ישראל ניצבת במרכז המאבק בין איראן השיעית למדינות ערב הסוניות. יש להניח שאילו נותרו יהודים במדינות ערב, הם היו משמשים שק חבטות במאבקי הדמים הנוכחיים במצרים, בלוב, בתוניסיה, בתימן ובסוריה.

עם חלוף השנים מצטמצם והולך מספר היהודים שחוו על בשרם את ההיסטוריה של יהודי ערב. מן הדין שבישראל, שבה חיה מרבית קהילת יוצאי מדינות ערב, נזכור את מורשתם, ולא - תשתלט על בני הנוער התעמולה הערבית, הנעזרת במכחישי הפרעות ביהודי ערב, דוגמת מכחישי השואה.

ככל שנקדים לשמר את מורשתנו המפוארת והעשירה ולאזכר את קורבנות יהודי ערב באורח ממלכתי, כך נחזק את מעמדנו הלאומי והבינלאומי. בכך גם נסייע לתהליך התפכחות בעולם הערבי, בייחוד בקרב אינטלקטואלים ערבים. יש כאלה הסבורים שבמזרח התיכון התחוללה קטסטרופה שקורבנותיה היו יהודים, ולא רק ערבים-פלשתינים.

בד בבד, על מנהיגי הפלשתינים להפסיק לזרוע אשליות בלב בני עמם בכל הנוגע ל"זכות השיבה". גלגל ההיסטוריה, עליהם להבין, לא יחזור.

הכותב הוא שגריר וסמנכ"ל משרד החוץ לשעבר

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר