תחקיר האירוע שבו נהרג שלשום סמ"ר נתנאל מושיאשווילי היה קצר ופשוט יחסית. אמצעי שבו השתמש המחבל סייע לו להתחמק מפני הכוחות שדלקו אחריו. האמצעי הזה מוכר לצה"ל. למעט השימוש באמצעי הספציפי, לא חרג האירוע מהמוכר בשגרה היומיומית של גבול הרצועה. עשרות רבות של אירועים היו על הגדר בשנה האחרונה, בחלקם הגדול התברר כי הפלשתינים לא היו מחבלים אלא אזרחים שביקשו להיכנס לישראל כדי לחפש עבודה. זאת גם הסיבה שצה"ל משתדל להימנע מירי לא מבוקר קודם לזיהוי מוחלט או למעבר הגדר; לעיתים קרובות די בירי אזהרה כדי לגרום למי שמתקרב לגדר לסגת אחורה. שלשום הצליח המחבל להגיע לגדר ולהתקדם כ-100 מטר לתוך שטח ישראל. התצפיות והכוחות פעלו במהירות, סגירת המעגל היתה יעילה והביאה את לוחמי גולני עד למרחק של מטרים בודדים מהמחבל, שהסתתר בשדה קוצים ולכן לא זוהה. הוא הפתיע אותם כאשר התרומם מהשיחים, ירה במושיאשווילי מטווח של שלושה מטרים והרג אותו - לפני שחוסל. התחקיר העלה כי המחבל אמנם השתייך לג'יהאד האיסלאמי, אולם באירוע הזה פעל לבדו. מעריכים כי הוא ביקש להגיע לאחד היישובים הסמוכים לגדר, כנראה למטרות פיגוע. החשש כי מחבלים נוספים יצליחו להערים על צה"ל באותה הדרך יחייב כנראה - לפחות בתקופה הקרובה - הפעלה מאסיבית יותר וסלקטיבית פחות של אש כלפי מי שמתקרבים לגדר, מה שעלול לעלות גם בחיי חפים מפשע. האירוע שלשום החזיר את עזה לכותרות אחרי תקופה רגועה יחסית. מאז סבב הלחימה האחרון, בחודש מארס, נשמר חמאס מלהסלים את המצב, ושומר שגם ארגוני הטרור האחרים לא יתפרעו. זה מתבטא בכמות קטנה יחסית של רקטות ופצצות מרגמה שמשוגרות מהרצועה. החריג היחיד הוא בעימותים עם צה"ל לאורך הגדר, שמספרם לא פחת. מושיאשווילי הוא ההרוג הראשון של צה"ל ברצועה מאז ינואר 2011, אז נהרג סמל נדב רוטנברג מאש כוחותינו; ההרוג האחרון מאש מחבלים היה רס"ן אלירז פרץ, שנהרג בעזה במארס 2010. שנתיים וחודשיים של ניצחונות, 26 חודשים של הגנת ברזל, הם נתון מרשים של פיקוד הדרום ואוגדת עזה, שמאבד במקצת ממשמעותו על רקע התקרית ביום שישי, ועדיין - חשוב מאוד בראייה הרחבה של העימות המתמשך בדרום, שמחייב את צה"ל להרתיע, ובהינתן עימות לניצחונות מובהקים בהתקפה ובהגנה.
