"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כולם יחכו לריבית האמריקנית

,עודכן

תחילת שנה היא זמן של נבואות, ועד כמה שהנבואה היא קשה - הרי כאשר מדובר בכלכלה, זה קשה שבעתיים. ובכל זאת, נדמה כי האירוע הכלכלי המתוכנן והגדול של 2015 קשור בהעלאת הריבית בארה"ב.

הנגידה האמריקנית ג'נט ילן מתבטאת זה תקופה בעניין. ההתבטאות האחרונה, החודש, הוסיפה מילה חדשה לז'רגון: הנגידה אמרה שהיא תהיה "סבלנית" בהעלאת הריבית. מכיוון שבשווקים הפיננסיים עוקבים אחרי כל מילה של הנגידה ילן ומפרשים כל פסיק, ההערכות הן כי העלאת הריבית תתרחש לקראת סוף 2015. בכל מקרה, הריבית לא צפויה לפי שעה לשוב לרמות סבירות של מספר אחוזים בודדים בשנה על הדולר עד 2017. זה יהיה תהליך ארוך והדרגתי של חזרה לקרקע של ריבית "נורמלית".

אבל למה כל זה חשוב לנו, לעם היושב בציון? משום שהנגידה הישראלית, ד"ר קרנית פלוג, לא פועלת לבדה בעולם. גם היא תיאלץ בשלב מסוים להידרש להעלאות ריבית. צעד של העלאת הריבית על הדולר, ואין דרך למנוע זאת, ידרבן בנקים מרכזיים נוספים לשקול את המהלך בחיוב. משום שאם לא יעשו כן, בסוף תנועות ההון בשווקים הפיננסיים עשויות "להחליט" עבורם.

להעלאת הריבית במשק יש משמעות גדולה בעיקר עבור הזוגות הצעירים ועבור תחום הדיור. אחת הסיבות למחירי הדיור המופקעים והבלתי פתירים עד כה היא, בין השאר, סביבת הריבית האפסית השוררת זה שנים בשווקים. ריבית אפסית על השקל (0.25%, כנהוג מאז ספטמבר) מעודדת נטילת משכנתאות ומנפחת את הביקושים לשוק הדיור. לרוכשי הדירות, שנאלצים לקנות דירות במחירים שהולכים ומטפסים, מצטרפים גם משקיעים שמחפשים השקעה ריאלית חלופית לפיקדון העלוב בבנק, שמציע להם סכום שקרוב מאוד ל־0% ריבית בדרך כלל.

לכן העלאת הריבית בארה"ב, גם אם מתונה, צריכה לדרבן את מי שכבר נטל משכנתא בשנים האחרונות לשקול מיחזור משכנתא משום שהריבית האפסית תתחיל לטפס. ומי שמתעניין ברכישת דירה, צריך לזכור שחלון הזמן שלו לנטילת משכנתא בריבית נמוכה מאוד הוא לא בלתי מוגבל, וגרוע מכך - הוא לא תלוי רק בהצבעתו הקרובה בקלפי בישראל. כלומר, גם לגורמים פיננסיים זרים דוגמת ג'נט ילן תהיה, בסופו של דבר, השפעה על יוקר המשכנתא לרכישת דירה באשקלון, בחולון או ביקנעם.

חשוב לציין שאין מקום להילחץ, התהליך ממילא אמור להיות הדרגתי ויתפרס על פני חודשים ארוכים. זאת בהנחה ששוקי ההון לא יפריעו ויארגנו לנו משבר, דבר שממילא קשה מאוד לנבא. אבל אם הכל ילך חלק, השנה הבאה עלינו לטובה תביא התחלה של מפנה במדיניות הריבית האפסית שהיתה נהוגה זה כשש שנים בארה"ב.

האם העלאת ריבית היא טובה או רעה? זאת שאלה מורכבת. בגדול, העלאת ריבית שתיכפה על ידי התנהלות השווקים העולמיים תוציא בהדרגה את המשקיעים משוק ההון ותחזיר אותם לפיקדונות הבנקים. בכך היא תצנן חלק מהביקושים לדירות. מנגד העלאת הריבית תפגע ביכולת הרוכשים לקחת הלוואות זולות, אבל בסופו של דבר היא תוכל לתרום להפחתת מחירי הדיור. וכך נושא פיננסי כמעט טהור משפיע על היכולת של הציבור לקורת גג.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר