"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הליכוד: דמוקרטיזציה - ולעומתיים

,עודכן

איש לא ייקח מן הליכוד את תהליך הדמוקרטיזציה בבחירתם של חברי הכנסת. חברי המפלגה, משלמי המס, הם שבידיהם האפשרות להכריע את גורל המועמדים לכנסת, וכשמדובר ברבבות או במאות אלפים, דרך השכנוע שונה מאוד, והיא כרוכה לא אחת במסרים פשטניים יותר, זמינים לכל נפש, ובגימיקים נוסח אמריקה. מפלגת העבודה הלכה בעקבות הליכוד ונתקלה באותם יתרונות ובאותן בעיות. המפלגות האחרות רואות בעיקר את הצד הבעייתי של הפריימריז, ובכלל זה את הצורך לאסוף סכומים ניכרים של כסף, על כל הכרוך בכך, ורובן ככולן העדיפו שלא ללכת בעקבות שתי המפלגות הגדולות ולהסתפק בגופי בחירה קטנים, או אפילו לשוב להכרעת העומד בראש הפירמידה.

אלא שבליכוד קרה דבר שלא התרחש (עדיין?) במקום אחר - כניסתה של קבוצה גדולה יחסית של חברי מפלגה בעלי זכות בחירה, שביכולתה להשפיע מאוד על הרכב הרשימה, אף שחלק ניכר מחבריה אפילו לא מעלה על דעתו להצביע לליכוד בבחירות הכלליות. בעקבות כך נוצרה בליכוד, ב־15 השנים האחרונות, תמונה משונה של ראש מפלגה בולט ומושך קולות עם חברי כנסת שחלקם לעומתיים לו בנושא החשוב ביותר שעל סדר יומה של המדינה - חלוקת הארץ. אריאל שרון, שהיה ראש הממשלה הראשון מטעם הליכוד אשר תמך בפתרון שתי המדינות, החליט, בסופו של דבר, כי הוא יהיה זה שיעזוב את מפלגתו והקים את קדימה. ואילו בנימין נתניהו פועל בתוך הליכוד כמי שמייצג עמדות מיעוט, עד כי אינו מביא אל מרכז מפלגתו את ההכרעה החשובה ביותר החייבת לדעתי להתקבל בו - שינוי עמדתה ההיסטורית של המפלגה בנושא המדינה הפלשתינית כפתרון לסכסוך המתמשך בין שני העמים. בעייתו המדינית הראשונה של נתניהו, אם כן, היא סיעתו שלו, ולאו דווקא הקואליציה שבראשה עמד בשנתיים האחרונות.

יש נושאים חשובים אחרים על סדר היום, ומובן שחברי הכנסת יתהדרו בחוקים שחוקקו ובמהלכים שהובילו, איש איש בתחומו, אבל אין דבר חשוב יותר ובעל השלכות רבות יותר על כל תחומי חיינו משאלת הפתרון המדיני. חברי כנסת מן הליכוד, האומרים בריש גלי כי הארץ לא תחולק לעולם ולעולם לא תקום מדינה פלשתינית, אינם מממשים את זכותם להתבטא בחופשי במפלגה דמוקרטית (כפי שרובם נוהגים לטעון), אלא סותרים את מה שצריך להיות המסר העיקרי של ראש מפלגתם ומנסים לטרפד אותו.

הצבעה היום עבור מועמדים כאלה אינה רק החלטה אישית על התאמתו של אדם זה או אחר לכהן בכנסת או בממשלה, אלא הכרעה באשר למדרגות החופש של נתניהו בכנסת ה־20, בכל תפקיד שימלא. כמשקיף מן המחנה הפוליטי האחר אני מציע למצביעי הליכוד להיות נאמנים לעצמם: מי שרוצה להעניק למנהיגו את החופש להחליט - אל יקשור ידיו באמצעות חברי כנסת לעומתיים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר