די להתלונן | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

די להתלונן

, עודכן
0

הורים לילדים מוציאים בדרך כלל הרבה כספים, רוב הזמן על שטויות. משרד החינוך, והעומד בראשו גדעון סער, דואגים בדרך כלל לקחת כסף מההורים, וכמה שיותר - יותר טוב. עד שהחליטו שם החלטה אחת סוציאלית שתיטיב עם ההורים - פרויקט השאלת ספרי לימוד - הם מתנים אותה בתמיכה של 60 אחוז מההורים, במקום לקבוע חוק, לחייב את כולם ולאפשר למי שאינו רוצה לקנות את ספרי הלימוד בעצמו.

מנהלי בתי הספר בדרך כלל מתנגדים לפרויקטים שכאלה, בצדק מבחינתם, שכן מדובר בעוד מטלה אחת מני רבות, אשר הם נדרשים לה בייחוד כשצריך לערוך משאל בין ההורים ולאחר מכן לדאוג לכל האופרציה. במקום להוסיף על הבלאגן, משרד החינוך היה יכול לגלות מעט אחריות ואולי לקחת את מיליארד השקלים העודפים שנגבו מההורים במערכת החינוך בשנת 2010-2009 (על פי מבקר המדינה) ולהעביר אותם לפרויקט, ועדיין היה נשאר עודף, הרבה עודף.

בבית הספר היסודי שבו לומדים שני ילדיי בתל אביב, שלחו מכתב להורים ובו ציינו כי רוב הילדים בכיתות הגבוהות אינם מעוניינים בספרים משומשים. גם חלק מההורים שרוצים לרצות את ילדיהם מעוניינים בספרי לימוד חדשים. ואני אומר להם: מה ההתנשאות הזאת? ממתי הילדים הם אלה שקובעים? הם משלמים את המשכנתא? הם דואגים לקניות? בקושי את החדר הם מסדרים. עד שפעם אחת עוזרים להורים וחוסכים לנו לפחות 500 שקלים, אז גם על זה נתלונן? וזה בכלל בלי לדבר על אוכלוסיות נחשלות או להיכנס לנושא מיחזור הנייר וכריתת יערות הגשם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר