טענות בלי קשר

אביגדור ליברמן הגיב על החקירות נגד בכירים במפלגתו בלשון בוטה, שור זועם. למה הרחיבו אותה? לדבריו עיכוב החקירה נגד ישראל ביתנו "מגיע לו" מפני שהפרקליטות ביקשה לדחות את הדיון בתביעה המשפטית של אב הבית מני נפתלי נגד משפחת נתניהו.

מה עניין שמיטה להר סיני? המתגוננים ביקשו דחייה עד לאחר הבחירות. התובע נפתלי מתנגד לדחייה. ביהמ"ש יחליט (לדעתי ראוי שידחה את הבקשה). תהיה הכרעתו אשר תהיה - היא לא תשפיע על מהות ההליך המשפטי, יתנהל בפניו כאשר יתנהל. לא כן במקרה של החקירה נגד בכירי ישראל ביתנו. בשלב של החקירה כל דחייה היא בבחינת "לפתח חטאת רובץ". בעת הטיפול של המשטרה והפרקליטות יש סכנה של ממש לשיבוש החקירה אשר אינו ניתן לתיקון. מה, למשל? הדוגמה האחרונה בסידרה ארוכה מאוד של אירועים ניתנה בעדותה של שולה זקן, שסיפרה כי אורי מסר הגיע מהמשטרה לביתה וסיפר לה בחופזה כי נחקר. ליברמן לא השכיל אפילו להעמיד פנים כי הוא מעוניין במיצוי הדין, בחקירת העובדות עד תום. לאו דווקא מפני שהוא מעוניין בכך, אלא לצורך הדימוי הציבורי, לצאת ידי חובה, בבחינת "מצוות אנשים מלומדה". אך איש מעמיתיו במפלגות השכנות לא התרגש. הם, והציבור עימם, התרגלו. כך הגיב במהלך חקירתו אריה דרעי. כמותו אברהם הירשזון. אחריו אהוד אולמרט והמקהלה המזמרת אשר חברה אליו וחלקים ניכרים ממנה זימרו כאילו הוא צדיק עד להשמעת הקלטות המעודכנות משיחותיו עם זקן. במקביל גם שלמה לחיאני, שתקף את חוקרי המשטרה בחריפות שלא אפיינה את לשונו המתגלגלת בסתם יום של חול. כולם העמידו פני קורבנות, וזה היה מצג שווא. חבל שבמצב דברים זה, בעוד ליברמן מסתער על שלטון החוק, מגיבים עמיתיו בקול ענות חלושה. לכל היותר הם מדברים נגד שחיתות, אבל נמנעים מלהפנות אצבע מאשימה לליברמן או קירשנבאום. משה כחלון אמר דבר מה מהותי, אבל מיהר לסגת אחור. הם בשלהם, מחשבי קיצים, אולי יזדקקו לליברמן להרכיב את הממשלה, מימין ומשמאל גם יחד.