אפשר גם אחרת

1. נתחיל בתודות, לשתי הקבוצות ולקהלים שלהן. היה זה דרבי מכבד ומכובד, והאנשים העסוקים ביותר בו היו הילדים שמנגבים את הפרקט מזיעת השחקנים לאחר זינוקים ונפילות אדומות וצהובות ברודפם אחרי כדורים. מכבי הציגה כישרון, אופי והרבה כלים מול הפועל עם פחות כישרון, פחות כלים, אבל לא פחות אופי. היה זה דרבי שנתן שני משחקים בכרטיס אחד: במשחק הראשון מכבי שייטה בדומיננטיות המוכרת שלה, ובמשחק השני, מתחילת הרבע הרביעי, הפועל חזרה למשחק וסיפקה עניין ומתח למשחק ראוי, נקי, שהכדורסל עמד בו במרכז, וכל הצדדים הוכיחו שהנה, אפשר גם אצלנו. אל תרימו ידיים.

2. פיגור שתי נקודות של הפועל, כ־20 שניות לסוף המשחק. עודד קטש, כדור אצלו, לא היה מרוצה מהדרך שבה העביר את פסק הזמן שלו. כתב ומחק. מחק וכתב. המחשבות עוד לא התארגנו על הלוח, המיקומים והציוותים עוד לא ישבו לו טוב בראש. לכן ביקש פסק זמן נוסף, אחרון. והנה פסק הזמן הזה היה חסר לו כשקיבל כדור נוסף, שוב בפיגור שתי נקודות, הפעם עם יותר משמונה שניות לסיום כשדורנד סקוט כידרר את עצמו בעצלתיים עד לזריקה קשה ומלאת ידיים בפנים.

הזריקה הזו היתה סוג של התנהלות שגורמת לך לתהות אם מכל הנוכחים באולם, דווקא מוביל הכדור לא מודע לשעון הזמן המחשב את קצו לאחור. לו קטש היה יודע - וכמובן שלא היתה לו שום דרך לדעת - שבאותן שניות בפסק הזמן הצהוב פיני גרשון מהמר על עבירה מהירה ועל שמירת כדור אחרון, ובמהלך אנטי־אמריקני מובהק מבצע עבירה ביתרון שתיים, אולי היה חוסך לעצמו פסק זמן.

באיזשהו מקום טהרני ההגנה קצת מצטערים על החטאת העונשין של סקוט ועל העובדה שההימור של גרשון הצליח. לא מטינה כלפי הצהובים, שיהיה להם לבריאות וגרשון צריך לעזור למאמן, אבל קשה להתעלם מהעובדה שאלפי עיניים של מאמנים אחרים צופים בו. זה כולל מאמני ילדים ונערים, שיגיעו לסיטואציה דומה ויורו לכדורסלנים הצעירים לבצע עבירה ובכך למצוא את הפתרון המהיר והקל, במקום לשמור הגנה "אולד סקול" ולהשיג עצירה של כבוד בכדור אחרון.

וגיא גודס, העושה עבודה ראויה ומועילה עד עתה עם הקבוצה הקשה הזו, בהניחו את ראשו על הכרית אתמול בלילה, האם ליבו שלם עם פעולה מסוג כזה? ואם, בהתרוצצות לבצע עבירה גם במהלך האחרון, היתה מבוצעת עבירה לשלוש זריקות? מצד שני, חצי גמר גביע, מ'כפת לו.