כל שעה והחשוד שלה, כל כותרת והעצור שלה, וכל מי ששמו ותוארו נכללים ברשימה המתארכת מאופיין כ"מקורב" לאביגדור ליברמן או לפאינה קירשנבאום, וכולם מתועלים לצמד המילים ישראל ביתנו.
מצעד העצורים בבית המשפט בראשון לציון מותיר כל אדם פעור־פה. מה קרה שם? וכיצד קרה? בסופו של יום, עוד בטרם גובש כתב אישום והגיח עד־המדינה אשר הקליט את הנאשמים, יש כבר תמונה ברורה מה מהות צמד המילים ישראל ביתנו.
לא מפלגה. לא סיעה. לא ביטוי מגזרי לעלייה מופלאה. לא הנהגה המבקשת להשתלב בזרם המרכזי של העשייה הישראלית. אולי גם כל אלה, אבל בראש ובראשונה ישראל ביתנו מצטיירת כשילוב נדיר של בורסה ומכבסת כספים ולשכת תעסוקה וטייקונים עלומי שם. הכל, רק לא מפלגה. אפשר גם בהגדרה מבית הלל: כל זה - ורק אחר כך מפלגה.
בעבר הרחוק מאוד המציאות היתה שהמנהיגים עשו שימוש עברייני בכספי הציבור לטובת המפלגה; ובעבר הרחוק עשו בהם שימוש כפול, למען המפלגה וגם לכיסם הפרטי; ובפרשייה המתלקחת עתה לעיני הציבור הרושם הוא, שעשו שימוש בכספי הלאום רק להעשרת עצמם.
כל זה התרחש בתקופה שבה יהודה וינשטיין תימרן לסגור את תיק חברות הקש של ליברמן והעמידו לדין על זוטי הדברים שבמינוי שגריר אשר סייע לו להתמודד עם החקירה הפלילית (מישהו ציטט אתמול בשמי בטעות כאילו יש עוד פרשייה הקשורה בליברמן. לא, יהיה עיסוק בפרשייה הקודמת, שפרטיה יהיו חדשים לציבור. ליברמן אינו מצוי הפעם בסיפור המעשה. כאילו לא הפיקו לקחים, או למעשה דווקא הגיעו למסקנה כי "הכל עובר" ואיש אינו משלם מחיר ציבורי ואישי על התנהלות פגומה.
משהו רע, חמור, אירע בישראל ביתנו. משהו הדומה במהותו לעלילות אריה דרעי וש"ס בשנים רחוקות. נכון שכל הידוע עתה אינו מספיק כדי לומר על איש מהעצורים והמעורבים כי הוא אשם. מערכת אכיפת החוק טוחנת את החומרים שבידה לאיטה, מי השילוח. אין לדבר נחרצות בפלוני ואלמוני, עליה או עליו. חזקת החפות עומדת להם, אבל הכל כבר יודעים בביטחה מי היא הישות העסקית (והפוליטית במידת־מה) ששמה ישראל ביתנו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו