"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בדק ביתנו: הבחירות של ליברמן לנוכח החקירה

,עודכן

במערכת הבחירות הקודמת התמודד יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן - אז מספר 2 ברשימת הליכוד־ביתנו לכנסת - עם גיבנת משפטית ענקית על גבו, דבר שמנע ממנו להמשיך לכהן כשר החוץ. הוא נקרא לחקירת משטרה בחשד לפלילים בעיצומו של הקמפיין שלו. בסופו של דבר, יצא ליברמן נקי מכל אשמה בבית המשפט.

עכשיו זה קורה שוב. אמנם ליברמן, לפחות בשלב הזה, אינו בתמונה, אולם בכירי מפלגתו נעצרו ונחקרו השבוע באזהרה, ושוב, כל זה קורה בעיצומה של מערכת בחירות. בהקשר הנסיבתי הזה לליברמן יש את כל ה"זכות" לטעון כי מתבצעת נגדו רדיפה פוליטית שיטתית. גורמי אכיפת החוק יתקשו להסביר את מקריות מועד החקירות, בעוד ליברמן לא יוכל להסביר היאך מדובר ברדיפה פוליטית אם מדובר בחקירה שנפתחה לפני שנה.

אבל לליברמן יש בעיה נוספת: באחרונה עשה צעדים משמעותיים כלפי המרכז הפוליטי והשמאל. תחושת הקורבן והנרדף יכולה לתפוס רק עם שיוך ימני מובהק. רבים מהציבור הימני אינם מתרשמים מחקירות המשטרה, מהחלטות היועץ המשפטי לממשלה ומעמדתם של גורמי האכיפה. להפך, במקרים מסוימים חריקה ורדיפה עשויות לחזק מועמד וללכד את כולם סביבו.

אבל ליברמן לכאורה כבר לא בימין החזק ואולי כבר לא בימין בכלל. עכשיו כנראה ייאלץ לבחור. או לחזור לימין ולטעון לרדיפה או לשחק את המשחק שבו החל - להמשיך בקו המתון ולהתפלל שהחקירה תסתיים מהר. החברים החדשים ממחנה השמאל לא אוהבים את זה.

אבל יש אפשרות נוספת, שהחקירות והמעצרים הגיעו הפעם למסה קריטית של אירועים וששום אסטרטגיה לא תבנה את ליברמן מחדש והוא יקרוס לתוך עצמו בלי יכולת התאוששות בזמן הנראה לעין.

סוף העולם שמאלה

דווקא ביום שבו עצרה המשטרה וחקרה חצי מהמפלגה, הודיע ליברמן על כוונתו לרוץ לראשות הממשלה. זו היתה כוונתו מהרגע הראשון. הוא לא הסכים להכנסת החרדים לקואליציית נתניהו כי הדבר היה מאריך את ימיה. זה הדבר האחרון שרצה. לכן גם פנה לשמאל. למחנה הימין הרי יש מנהיג מובהק. מחנה השמאל עדיין לא מגובש כלל. ליברמן רצה להידחף לשם עם הסכם רוטציה. בינתיים חתמו לבני והרצוג על הסכם, אבל ליברמן כנראה לא יוותר. הוא יוכל לדרוש שנתיים ומצידו שהצמד־חמד יתחלקו בשנתיים שנותרו, כל אחד שנה. אבל בינתיים באה עליו הפרשה החדשה.

דבר אחד אפשר להגיד ברמה מאוד גבוהה של ודאות - פאינה קירשנבאום לא תהיה ברשימת ישראל ביתנו בכנסת הבאה. למרות הקירבה הגדולה בינה לליברמן, וההערכה העצומה שהוא חש כלפיה, כמנכ"לית המפלגה והמנוע המרכזי שלה מאחורי הקלעים, ליברמן לא אוהב שחברי כנסת ושרים מכתימים לו את הרשימה, שאותה הוא ממנה בעצמו, בכתמי שחיתות או בסימני שאלה לגבי התנהלות מפוקפקת.

ב־2008 עמד ליברמן למנות את אסתרינה טרטמן לשרה בממשלת אולמרט מטעם מפלגתו. פרסומים בתקשורת על כך שלמרות שכתבה בקורות החיים שלה באתר הכנסת כי יש לה תואר שני, והתברר כי לא סיימה אותו, הביאו אותו לאלץ אותה להודיע על ויתור על התפקיד. בישיבת סיעה מיוחדת גיבה ליברמן את טרטמן באופן מוחלט ותקף את התקשורת שלדבריו נלחמה במינויה, אולם ברשימת המפלגה בכנסת שאחריה טרטמן נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה.

בבחירות האחרונות "העלים" ליברמן שניים נוספים שדבק בהם מבחינתו רבב: סטס מיסז'ניקוב, שבילה השבוע כמה ימים במעצר, ודני אילון, שסיים את דרכם המשותפת בפיצוץ גדול.

עכשיו קירשנבאום תיאלץ לעזוב. ליברמן לא יפטר אותה. היא תצטרך להציג זאת ככל הנראה כיוזמה שלה. לא ברור אם המשטרה, שעל פי הדיווחים אינה מתכוונת לזמן את ליברמן לחקירה בפרשה כי היא לא מטפסת עד אליו, מנסה להטעות אותו או מתכוונת ברצינות לכך, אולם המחשבה שבמפלגה כמו ישראל ביתנו דברים בסדר גודל המתואר כאן מתרחשים ללא ידיעתו והסכמתו, נשמעת מעט הזויה. ליברמן שולט במפלגתו, בכל אחד משרי הממשלה, בחברי הכנסת, במנכ"לי משרדיהם וביועציהם. גם אם יאמר שלא ראה ולא שמע, לא ברור איך ניתן יהיה לקבל זאת. ההיקפים המתוארים כאן הם עצומים. הם פרוסים לכל אורך ורוחב המפלגה. ברמה הארצית וגם המוניציפאלית. אם ליברמן לא ידע - אז אולי זה כלל לא קרה. וכן להפך.

כולנו אחים?

לאירועים בישראל ביתנו ולהשפעתם עשויות להיות השלכות עמוקות יותר גם על מפלגות אחרות. בין ליברמן למשה כחלון נחתם הסכם עודפים. על פי גורמים במערכת הפוליטית, החיבור בין ליברמן לכחלון הוא עמוק יותר. שניהם עומדים בראשות מפלגות שמטשטשות את זהותם הפוליטית תוך כדי שהם מנצלים את עברם הימני המובהק מחד, תוך קריצה למחנה השמאל מאידך.

לא ברור עד כמה חזק הוא החיבוק ההדדי ואיפה נעצר ההסכם בין שני האישים. אולם ככל שכחלון כרך את גורלו בזה של ליברמן, היום מצבו עגום יותר. אם כחלון בנה על זה שהשניים סיכמו שאיש מהם לא נכנס לממשלה ללא השני כדי להעלות את המחיר של שניהם, לא היה מומלץ לו היום לחכות לליברמן.

כחלון הקים מפלגה חדשה שכל רשימתה לכנסת תורכב מדמויות חדשות לגמרי. לבוא להתמודדות כמו דף נקי וחלק. החיבור עם ליברמן לא בדיוק מוסיף לתדמית הצחה והזכה שהוא מנסה לבנות למפלגת כולנו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מתי טוכפלד

הפרשן הפוליטי של "ישראל היום". התחיל את דרכו העיתונאית ברדיו "קול חי", המקומון "מלאבס" של רשת שוקן וב"מקור ראשון". שימש ככתב פוליטי של "ישראל היום" מהקמתו ועד מינויו לפרשן הפוליטי. במהלך עבודתו הוביל את סיקור התחום הפוליטי בשורה ארוכה של חשיפות וגילויים על המתרחש במסדרונות הכנסת ובמשרדי הממשלה. נשוי לנעמה ואב לחמישה ילדים. מתגורר בירושלים.

כדאילהכיר